חשבון בנק משותף – של מי הזכויות?
חשבון משותף בבנק כתוצאה מפתיחת חשבון עם בן זוג או ילד, או איחוד חשבונות בנק. האם צירוף בן זוג לחשבון קיים או הוספת שותף מקנה לו זכויות בכספים שיש בבנק? כיצד מתבצעת חלוקת החשבון?
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:
מהו חשבון בנק משותף?
זהו חשבון אשר לו יותר מבעלים אחד. הוא נועד הן לשימושם של שותפים קניינית בכספים שבחשבון (חשבון עסקי; חשבון בני-זוג; צירוף שותף לנתינת מתנה, וכיו"ב), והן מטעמי נוחות.
צירוף בן זוג לחשבון בנק קיים
חשבון בנק משותף בין בני זוג הוא דבר נפוץ שנעשה בדרך כלל בין בני זוג הממסדים את הקשר ביניהם, ומצהירים על כוונתם גם באמצעות פתיחת חשבון בנק משותף. בן יתרונות חשבון זה ניתן למנות: הבעת אמון; חסכון בעמלות; ניהול כלכלת הבית ביחד. מאידך יש לחשבון זה יש גם חסרונות כמו: אחריות לפעולות השותף בחשבון; ושותפות במצבים משבר בין השותפים.
מאמר זה דן בשאלה האם תמיד הכספים בחשבון של שותפים שייכים באופן שווה לשותפים בחשבון? האם הוספת שותף בחשבון עלולה לגרום לריקון החשבון ע"י השותף החדש?
כמשרד ותיק העוסק בתחום דיני הבנקאות מזה עשרות שנים, נשאלים אנו לא אחת אודות טיבו של החשבון המשותף, וזכויות בעליו. אחת השאלות השכיחות היא בדבר זכויותיהם הקנייניות של הבעלים בכספים שבחשבון. בחלק גדול מהמקרים אין התאמה בין מה שהסכימו בעלי השותפים בינם לבין עצמם, לבין המצג שיוצר החשבון המשותף כלפי כל העולם. בהחלט יתכן כי לצדדים ברור כי הכספים שבחשבון שייכים לאחד מהם בלבד, ומשנהו צורף מטעמי נוחות בלבד, אך המצג הנוצר כלפי כולי עלמא הוא כי לשניהם זכויות קנייניות באותם כספים.
חלוקת חשבון בנק משותף
השאלה האם לשני בעלי החשבון זכויות קנייניות בכספים שבחשבון אינה מתעוררת בדרך כלל בין השותפים עצמם, אלא עם פטירת אחד מבעלי החשבון או כאשר מישהו נכנס בנעלי אחד השותפים, כגון נושה.
מסמכי פתיחת חשבון משותף הנהוגים בבנקים כוללים "סעיף אריכות ימים", בו מורים בעלי החשבון לבנק כיצד ינוהל החשבון עם פטירת מי מהם. ברוב המקרים מורים בעלי החשבון לבנק כי החשבון ימשיך להיות מנוהל ע"י בעל החשבון שנותר בחיים. חשוב להבהיר כי הוראה מעין זו לפיה בעל החשבון שנותר בחיים רשאי לפעול בחשבון כבשלו, אינה אלא הוראה מנהלתית, התקפה במישור היחסים שבין הלקוח והבנק בלבד, אך לא מול היורשים, שכן הזכויות בחשבון כפופות בסופו של דבר להוראות צו הירושה / צו קיום הצוואה.
חזקה כי חשבון משותף שייך לכל השותפים
בפסיקת בתי המשפט נקבעה חזקה, הניתנת לסתירה, לפיה חשבון משותף שייך קניינית לשני השותפים (מתוך הנחה כי אם הוספת שותף לחשבון בנק נעשתה רק מטעמי נוחות – עזרה בניהול החשבון – יכול היה בעל הכסף למנותו כמיופה כח בלבד).
באחד המקרים בו טיפל משרדנו, הפקיד פלוני סכום נכבד שמקורו מדירה שמכר, אותה התכוון ליתן לבתו ולחתנו, וצירף את חתנו כשותף לחשבון. משלא פרע החתן את חובו לבנק, גבה הבנק חלק מהחוב ממחצית הכספים שהיו בחשבון המשותף. פלוני טען כי הוא בלבד בעל הכסף שבחשבון, וכי חתנו צורף כשותף לחשבון מטעמי נוחות בלבד.
בית המשפט השלום פסק כי אמנם חזקה כי הכספים שבחשבון משותף שייכים לשני בעלי החשבון, וכי הטוען לבעלות מלאה בחשבון עליו הראיה, אלא שבנסיבות העניין נוטה הכף במבחן מאזן ההסתברות לטובת פלוני. בהניחו שהבעלות המשותפת בכספים נובעת מתרומתם המשותפת של כל השותפים לצמיחתם (הנחה זו אינה קיימת בין בני זוג, לגביהם השיתוף נוסד על בסיס שונה), התחקה בית המשפט אחר מקור הכספים, ופסק כי הכספים שבחשבון המשותף שייכים לפלוני בלבד.
פסק הדין בוטל ע"י ערכאת הערעור (בית המשפט המחוזי ע"א 29796-09-11), לאור טענות הבנק כי לא נסתרה החזקה לפיה כספים שבחשבון משותף, אשר נפתח מלכתחילה כחשבון משותף, שייכים לשני בעלי החשבון. הבנק עמד על הקשר המיוחד בין החייב לחמיו; על העובדה כי מקור הכספים ממכירת דיה שיועדה לחייב ולאשתו; על זכויות החתימה (שניהם יחד) במטרה ש"אף אחד לא יכול להוציא מהכסף בלי הסכמת השני"; ועל הצגת החייב כשותף אמיתי בחשבון, מצג אשר בהסתמך עליו העניק לו הבנק אשראי. כל אלו היוו אינדיקציה לכוונה לשתף את החייב בחשבון, ולשלול מחמיו את הבעלות המלאה בכספים.
לאור טענות הבנק המליץ בית המשפט המחוזי, במותב תלתא, לקבל את הערעור, ולבטל את פסק דינו של בית משפט השלום, וכך נעשה.
בית המשפט יבחן האם הוספת שותף לחשבון הייתה בגמירות דעת לתת לו מתנה
שאלה דומה נדונה לאחרונה בבית המשפט העליון (בע"מ 6939/15 פלוני נ' פלונים) במקרה בו צירפה המנוחה את אחותה כשותפה בחשבון. האחות נפטרה חודשים ספורים לפני פטירת בעלת החשבון המקורית. האחות, וכן בעלה אשר ירש אותה, לא נהגו בחשבון מנהג בעלים, לא הפקידו בו כספים ולא משכו כספים לצרכיהם. טרם פטירת המנוחה, משהבינה כי הותרת הכספים בחשבון המשותף לה וליורשי אחותה עלולה להיות בעייתית, היא התכוונה להעביר את הכספים מהחשבון המשותף אל חשבון על שמה בלבד. בעל אחותה אף הסכים לסייע לה בכך, אך היא נפטרה לפני שהספיקה להסדיר פתיחת החשבון והעברת הכספים. המנוחה ציינה בפני מנהל עיזבונה, טרם פטירתה, כי הכספים שבחשבון שייכים לה בלבד, וכי צירוף אחותה כשותפה בחשבון נעשה מטעמי נוחות בלבד.
בעלה של האחות (ויורשה היחיד) טען כי כיורש היחיד של רעייתו המנוחה הוא זכאי למחצית הכספים שבחשבון, מאחר שהמנוחה צירפה את אחותה כשותפה לחשבון שנים רבות לפני פטירתה, כשיתוף קנייני מלא, ולא מטעמי נוחות.
מנגד, טענו יורשי המנוחה כי הכספים בחשבון הינם כספי המנוחה בלבד; כי לאחותה ולבעלה לא היה חלק ביצירת כספים אלה; כי צירוף האחות לחשבון נעשה מטעמי נוחות בלבד ולא בכוונה ליצור שותפות קניינית או ליתן מתנה; כי המנוחה מעולם לא התירה לאחותה או לבעלה לנהוג בחשבונה מנהג בעלים, והם אכן לא עשו כך במהלך השנים; וכי המבקש אף הסכים לסייע למנוחה להעביר את הכספים לחשבון שייפתח על שמה בלבד.
בית המשפט העליון קבע כי המבקש לא הצליח להוכיח את כוונת המנוחה לצרף את אחותה כבעלת זכות קניינית בכספיה, ולא הצליח להוכיח שהשיתוף בחשבונות לא נעשה משיקולי נוחות גרידא.
בית המשפט חידש וקבע כי גם במקרה בו החשבון נפתח שלא מטעמי נוחות גרידא, לא נוצרה בהכרח שותפות קניינית מלאה, שכן יש צורך בבחינת גמירות הדעת הנדרשת להקניית מתנה.
אבחנה בין חשבון משותף מלכתחילה לבין הוספת שותף לחשבון בנק
הפסיקה מבחינה בין מצב בו חשבון נפתח מלכתחילה כחשבון משותף, לבין מצב של הוספת שותף לחשבון קיים. במקרה האחרון, כדי להוכיח שיתוף בחשבון דרושה הוכחה ברמה גבוהה בדבר גמירות דעתו של פלוני להקנות לשותפו במתנה מחצית מן הכספים, בהתאם להוראות חוק המתנה, תשכ"ח-1968. על גמירות הדעת להשתקף באופן ברור מחומר הראיות. ובית המשפט אבחן את חומר הראיות באופן מחמיר וקפדני.
במקרה הנדון לא עלה בידי המבקש להוכיח את גמירות דעת המנוחה לשתף את אחותה שיתוף מלא בחשבון, וליתן לה במתנה מחצית מהכספים. פרט לרישום הפורמאלי כחשבון שותפים, לא נמצאו הוכחות לביסוס טענת השותפות, ומרבית האינדיקציות הוכיחו כי ההיפך הוא הנכון. כך ללמשל העובדה שהמבקש ורעייתו לא נהגו בחשבון מנהג בעלים. כך גם העובדה שהמנוחה ביקשה להעביר את הכספים לחשבון חדש על שמה בלבד, והמבקש הסכים לסייע לה בכך (דבר שבסוף לא צלח).
מוסר השכל – מחד גיסא, אל לו לבעל חשבון לצרף שותף לחשבון אם אין בכוונתו להקנות לו זכויות קנייניות בכספים שבחשבון, ומאידך גיסא, הרישום הפורמאלי כבעלים משותף בחשבון אינו מהווה ראיה מספקת לשותפות קניינית בכספים. מקום בו אין כוונה להקנות למאן-דהוא זכויות קנייניות בנכסים שבחשבון, לא רצוי לצרפו כשותף לחשבון. צירוף מטעמי נוחות אינו מומלץ, וניתן להגיע לתוצאה זהה בדרך של מתן יפוי כוח.
בכל מקרה רצוי להגדיר, ועדיף בכתב, את זכויותיהם ההדדיות של בעלי החשבון, וכמובן מומלץ להיוועץ עם עו"ד מומחה בתחום דיני הבנקרים.
הזהירות בניהול חשבון משותף, כמו במצבים אחרים, תחסוך הליכים משפטיים מיותרים ו"העשרת הפסיקה"…
משרדו של עו"ד ונוטריון יצחק גולדשטיין מתמחה במגוון שירותים משפטיים הקשורים לשמירת העושר המשפחתי, לרבות עריכת צוואה, בקשה לקיום צוואה, התנגדות לצוואה, ניהול עיזבון, עריכת הסכמי חלוקת עיזבון, ניהול הליכים בבית המשפט לענייני משפחה ואצל הרשם לענייני ירושה, וליווי משפטי אישי ומסור.
הידע והניסיון המשפטי והכלכלי של משרדנו עומד לרשות לקוחותיו בתיקי עיזבון בהם מעורבים בדרך כלל היבטים עסקיים ומסחריים בקנה מידה משמעותי.
אם אתם מחפשים עורך דין מקצועי ושירות מצוין בתחומי הירושה, הצוואות והעיזבון, משרדנו עומד לרשותכם.
כל הזכויות לתוכן האתר שמורות לבעליו. תוכן האתר אינו מהווה יעוץ משפטי, אינו מקיים יחסי עורך דין לקוח, ואינו מהווה תחליף להתייעצות פרטנית עם עורך דין העוסק בתחום. המסתמך/ת על המידע שבאתר עושה זאת על אחריותו/ה בלבד. בכל מקרה יש להיוועץ עם עורך דין ולא להסתמך על מקורות מידע כלליים. קריאה באתר מהווה הסכמה לתנאים אלו.
משרד עו"ד יצחק גולדשטיין ניסיון עשיר בתחום הבנקים, וזאת בין השאר במסגרת ייצוג בנק מוביל משך למעלה מ- 25 שנה, בין השאר בתביעות שהגיש המשרד בשם הבנק כנגד חייבים, בייצוגו כזוכה בלשכות ההוצאה לפועל, וכנושה בהליכי פשיטת רגל ופירוק חברות, וכן בייצוג הבנק בהתגוננות מפני תביעות שהוגשו כנגדו.
משרדנו ניהל אלפי הליכים משפטיים בתחום הבנקים בכל הערכאות, החל מלשכות ההוצל"פ, בתי משפט השלום, בתי המשפט המחוזיים, ובית המשפט העליון, והשיג תוצאות מרשימות ביותר, כולל תקדימים משפטיים רבים.