עמוד הבית >> עורך דין ירושות וצוואות >> הסתלקות מירושה >> הסכם חלוקת עיזבון למול הסתלקות מירושה

הסכם חלוקת עיזבון והסתלקות מירושה

חוק הירושה קובע כי כאשר ישנה צוואה, הירושה מתחלקת על פי הקבוע בצוואה, ובהעדר צוואה נקבעו בחוק כללים מי יורש. למרות האמור, יורשים יכולים לחלק את העיזבון בניגוד להוראות הדין והוראות הצוואה בשני אופנים, הסתלקות מעיזבון או הסכם חלוקת עיזבון – הסכם בין יורשים.

מידע מורחב:

תוכן עניינים

הסתלקות מעיזבון

הסתלקות מעיזבון / הסתלקות מירושה

סעיף 6 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 קובע כי אדם שהסתלק מחלקו בירושה, ייחשב כמי שלא היה יורש מלכתחילה. הסתלקות יכולה להיות לטובת בן-זוג, ילדו או אחיו של המוריש ולא לטובת אדם אחר.

מתי יש לבצע הסתלקות מהירושה?

הסתלקות מירושה צריכה להיעשות לאחר פטירת המנוח ועד למועד שבו חולק העזבון. אדם לא יכול להסתלק מחלקו בירושה לאחר שהעיזבון כבר חולק, אלא בנסיבות חריגות בלבד ובדרך של תיקון צו הירושה.

הסתלקות מירושה לאחר מתן צו קיום צוואה או ירושה

דרך המלך היא סילוק מירושה המוגשת יחד עם הבקשה למתן צו ירושה או למתן צו קיום צוואה. יחד עם זאת, ניתן לעשות הסתלקות מירושה לאחר מתן צו ירושה או לאחר מתן צו קיום צוואה, כל עוד לא חולק העזבון. במקרה כזה יש להגיש בקשה לתיקון צו ירושה או לתיקון צו קיום צוואה ויחד עמם להגיש את ההסתלקות.

עו"ד הסתלקות מירושה – כיצד מתבצע סילוק מירושה?

סילוק מירושה נעשה ע"י תצהיר הסתלקות מירושה שנחתם בפני עורך דין. בתוך תצהיר הסתלקות מירושה מפרט המסתלק לטובת מי הוא מסתלק, ומאיזה חלק שלו בעיזבון הוא מסתלק. את תצהיר ההסתלקות מגישים לרשם הירושה כחלק מהבקשה למתן צו קיום ירושה או צוואה. אי אפשר להסתלק מירושה שלא בכתב כגון בעל פה או על פי התנהגות.

הסתלקות של קטין או הסתלקות של אדם שהוכרז כפסול דין צריכה אישור של בית המשפט, אשר יבחן בין היתר האם ההסתלקות נעשית לטובת הקטין או החסוי המסתלק.

הסתלקות מצוואה

אפשר לעשות הסתלקות מצוואה, כאשר משמעות פעולה זו היא ויתור היורש על החלק המגיע לו על פי הצוואה.

מאיזה חלק מהירושה אפשר להסתלק? האם ישנה הסתלקות חלקית מירושה?

הסתלקות מירושה ניתן שתהיה באופן של הסתלקות מלאה מכל החלק המגיע ליורש מהירושה. הסתלקות גם יכולה להיות הסתלקות חלקית מירושה, דהיינו ויתור של היורש לא כל חלקו אלא רק על חלק מזכותו בירושה (מנה). 

יורש שקיבל מנה בצוואה יכול להסתלק ממנה אף שזה לא הסתלקות מחלק מהעיזבון. אי אפשר לעשות הסתלקות חלקית מירושה מחלק שאינו מנה.

הסתלקות כללית והסתלקות לטובת אדם ספציפי

בהסתלקות כללית, התוצאה הינה שחלקו של מי שהסתלק מהירושה יתחלק בין היורשים, בחלוקה על פי חוק הירושה. לעומת זאת, בהסתלקות ספציפית, יעבור חלקו של מי שהסתלק רק לבן המשפחה אשר לטובתו הוא ביצע סילוק מירושה.

מדוע לעשות הסתלקות מירושה?

ישנם מספר טעמים עיקריים שבגללם אנשים שוקלים הסתלקות מירושה:

  • המקרה הנפוץ של סילוק מירושה – דאגה לאדם אשר לטובתו בוצעה ההסתלקות מהירושה. כך למשל יש עיזבונות בהם הילדים מחליטים להסתלק לטובת אמם. כך, אם להורים הייתה דירה אחת, פעמים רבות הם יסתלקו ממנה למרות שהם יורשים חלק מהדירה.
  • אי כדאיות לרשת בגלל חובות של העיזבון – לפעמים אם היורש יקבל חלק בעיזבון הוא יכול להיות חשוף בפני נושי העיזבון. כעיקרון אחריות היורש היא רק עד שווי החלק שקיבל מהעיזבון. אולם ישנם מקרים בהם יכולים לדרוש ממנו יותר, כמו כשלא היה פרסום כנדרש. אם החלק המגיע ליורש מהעיזבון נמוך ויש חשיפה מול נושים, וכן צפי להתדיינויות משפטיות ארוכות, עדיף ליורש להסתלק מן הירושה.
  • טעמי מיסוי – במקום לשלם מסים על העברת נכס בין היורשים, יורש אחד מסתלק מחלקו, ויורש אחר זוכה בנכס ללא מס.
  • הברחת נכסים מנושים – לא פעם כאשר ליורש יש חובות ונושים ממתינים לעקל או לגבות את חובם ממנו, הוא דואג לצוואה המנשלת אותו מהרכוש. במידה שלא עשה כן הוא מסתלק מהירושה על מנת להתחמק מנושיו. יודגש, כי הסתלקות מירושה על מנת להתחמק מנושים ומתשלום חובות אינה לגיטימית, ולכן במקרה שבו נושה הטיל עיקול, דרך בית משפט, על חלקו של יורש בירושה, בטרם הודיע על הסתלקותו, לא יוכל אותו יורש להסתלק מחלקו בירושה, ואם עשה כן – ההסתלקות בטלה.

 

הסתלקות מירושה

הסכם חלוקת עיזבון ללא תמורה / הסכם בין יורשים לחלוקת עיזבון

מהו הסכם בין יורשים לחלוקת עיזבון?

החוק נותן עדיפות לחלוקת העיזבון בהסכמה. לכן, על פי סעיף 110 לחוק הירושה (למרות העיקרון של מצווה לקיים את דברי המת), היורשים יכולים לערוך ביניהם הסכם לגבי הצורה שבה הם יחלקו את העיזבון בשונה מברירת המחדל על פי הדין, או בשונה מצוואת המנוח. בהתאם לחוק הירושה, יורשים יכולים לחלק את הירושה בכל צורה שיקבעו, לרבות חלוקה לא שווה ואפילו אם אחד מהיורשים יזכה בכל הירושה.

רק היורשים הם צד להסכם ונדרשת הסכמת כולם. מנהל העיזבון איננו קובע כיצד יחולק העיזבון בין היורשים, אלא רק יכול להציע הצעות בעניין. בהעדר הסכמת כל היורשים יש לחלק את העיזבון בצו בית משפט.

פעמים רבות הסכם חלוקת עיזבון עוזר לחלוקת רכוש בין יורשים בצורה מיטבית. לרוב, הסכם כזה נעשה בכתב תוך קבלת סיוע משפטי מעו"ד הסתלקות מירושה שמתמחה בדיני משפחה וירושה.

מתי ניתן לעשות הסכם בין יורשים לחלוקת עיזבון?

הסכם בין יורשים לחלוקת עיזבון יש לערוך מהמועד שלאחר פטירת המנוח ועד לביצוע חלוקה ראשונה של העיזבון.

ניתן גם לבצע הסכם בין יורשים עתידיים, כלומר הסכם מראש לחלוקת עיזבון. 

הסכם בין יורשים לאחר צו קיום צוואה או צו ירושה

ניתן לערוך הסכם בין יורשים גם אחרי שניתן צו לקיום צוואה לעיזבון, או צו ירושה, ובלבד שיעשה כל עוד העיזבון טרם חולק. לאחר מכן, חלוקה שונה של רכיבי העיזבון תחשב למכירה, ועלולה להיות מחויבת במס.

האם נדרש אישור בית המשפט על הסכם חלוקת עיזבון?

אין צורך לאשר הסכם חלוקת עיזבון על ידי בית המשפט, אלא אם כן אחד הצדדים להסכם הינו חסוי או קטין, שאז אישור הסכם חלוקת עיזבון על ידי בית המשפט מהווה תנאי הכרחי לתוקפו של ההסכם. יחד עם זאת, ניתן ורצוי לקבל את אישור בית המשפט, כדי שיעניק להסכם תוקף של פסק דין, למקרה של מחלוקות עתידיות.

התועלת בעריכת הסכם חלוקת עיזבון

ישנם מספר טעמים לעריכת הסכם בין יורשים לחלוקת עיזבון. עו"ד הסתלקות מירושה בעל ניסיון יבחן כל מקרה באופן ספציפי בין השאר תוך שימת לב לגודל העיזבון, מהות נכסי העיזבון, אופי היורשים, היחסים ביניהם ועוד.

אחד השיקולים לביצוע הסכם חלוקה, האפשרות לחלק נכס מול נכס באופן שימנע שותפויות שעלולות לגרום לסכסוכים. כך למשל כאשר העיזבון מכיל דירה ומשרד בשווי דומה והיורשים הינם שני אחים, רצוי לערוך הסכם להפרדת הנכסים כך שבמקום ששני האחים יחזיקו בשותפות את הדירה ואת המשרד, אח אחד יקבל את הדירה ואח שני יקבל את המשרד.

יתרון נוסף קיים בכך שהסכם בין יורשים מעניק מרחב פעולה ליורשים, ומאפשר להם לחרוג מהוראות סעיפים 112-117 לחוק (העוסקים בין היתר בנכסים שונים כמו דירת מגורים ומשק חקלאי).

הסכם חלוקת עיזבון מתאים גם כאשר לאחד מהיורשים רגש סנטימנטאלי או זיכרונות לגבי נכס ספציפי, או שיש לו כבר חלק בנכס מסוים.

הסכם חלוקת עיזבון – מיסוי מקרקעין

פעמים רבות הסיבה להסכם חלוקת עיזבון בין יורשים, הינו שיקול מיסוי. על פי חוק מיסוי מקרקעין, קבלת נכס בירושה איננה נחשבת מכירה לעניין מיסוי מקרקעין, אך מכירת מקרקעין שהינו חלק מהעיזבון דינה כמכירה ע"י היורשים ולכן מהווה מכירה.

לעניין חלוקת עיזבון בין יורשים, נקבע כי אף כשהיא איננה באופן שווה, היא לא נחשבת לעסקת מכירה שחייבת במס, ובלבד שמתקיימים שלושת התנאים הבאים: א. הסכם חלוקת העיזבון נעשה רק בין היורשים לבין עצמם; ב. חלוקת העיזבון בוצעה רק מתוך הנכסים של העיזבון ללא איזון ע"י נכסים מחוץ לעיזבון; ג. החלוקה נעשתה לפני חלוקת העיזבון.

עוד נקבע כי חלוקה של עיזבון בין יורשים אינה עסקה גם אם מדובר בעיזבון של שני מורישים, ולעניין זה יראו אותם כעיזבון אחד ובלבד שלפני פטירתם היו המורישים בני זוג או שהיו ילד והורהו, וטרם הסתיימה חלוקת העיזבונות.

מועד סיום חלוקת העיזבון (הסכם חלוקת עיזבון לאחר רישום בטאבו)

כאמור, אחד מהתנאים לכך שחלוקת עיזבון בין יורשים לא תהיה מכירה לעניין מיסוי, שזו חלוקה ראשונה. בחוק נקבע כי חלוקה ראשונה הינה בין אם נעשתה לפני רישום צו הירושה או קיום הצוואה, ובין אם נעשתה לאחר רישומם.

הסכם חלוקת עזבון לאחר רישום בטאבו נחשב לרוב כמועד סיום חלוקת העיזבון שלאחריו הסכם בין יורשים עלול לחוב במיסוי.

בהוראת ביצוע מס' 7/2010 נקבע כי העברת כספי שכירות להורה מתוך דאגה לרווחתו, אינה מהווה הודאה בזכותו בנכס ולכן לא מהווה חלוקה ראשונה. כן נקבע כי חלוף זמן רב ועשיית פעולות הנכסים כמו מכירה וכו' מעידים על חלוקה. כן נקבע כי אם קיימים פערי שווי ניכרים ללא שיש לכך הסבר סביר, נטל הראיה עובר ליורשים שצריכים להוכיח שהחלוקה הינה ללא תמורה חיצונית לנכסי העזבון.

הסכם חלוקת עזבון – מענה לשאלות נפוצות

  • ההסכם לא חייב להיות בכתב, וכעיקרון יכול להיות אף בהתנהגות.
  • ההסכם יכול להתייחס לכל העיזבון אך יכול להתייחס גם רק לחלק מהעיזבון.
  • ניתן לערוך הסכם חלוקת עזבון בין חלק מהיורשים.
  • הסכם בין יורשים לא חייבים לאשר בבית משפט לענייני משפחה (אף שהדבר מוסיף במקרים שיש חשש למחלוקות).

 

מה בין הסתלקות מירושה לבין הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים?

ישנם מספר הבדלים בין הסתלקות מעיזבון לבין הסכם חלוקת עיזבון. בין ההבדלים ניתן למנות:

הזוכה: בעוד שהסכם בין יורשים, נערך רק בין היורשים, הסתלקות לפי סעיף 6 יכולה לכלול חלוקת עיזבון שלא בין היורשים בלבד, כל עוד זה אחד מהבאים – בן זוגו של המוריש, אחיו של המוריש או ילדו של המוריש.

חד צדדיות: הסתלקות מירושה יכולה להתבצע באופן חד צדדי, בעוד הסכם חייב להיות בהסכמת כל הצדדים להסכם.

פרוצדורה: סילוק מירושה מבוצע בהגשת תצהירי הסתלקות יחד עם הבקשה לצו ירושה או הבקשה לצו קיום צוואה. הסכם בין יורשים יכול להיעשות לאחר שניתן צו קיום צוואה או צו ירושה. ההסכם מוגש לטאבו בהסכמה או באישור בית המשפט, לשם רישום בדרך שונה מהקבוע בצו.

סיכום

יורשים רבים משתמשים באפשרות להסתלק מעיזבון או לערוך הסכם חלוקת עיזבון. פעמים שהעיזבון כולל נכסים רבים ומגוונים כמו נכסי נדל"ן, מניות, חברות, כספים ועוד, שחלוקתם איננה פשוטה. בכדי להימנע מבעיות ותביעות, ועל מנת לחלק את העיזבון בצורה הוגנת, מומלץ כי היורשים יפנו לעו"ד מומחה לענייני ירושה ועיזבון, כדי לבחון את כלל ההשלכות של פעולות אלו ותוך ניתוח יסודי של נכסי העזבון ומניעה של עוגמת נפש בעתיד.

מאמרים נוספים:


יצחק גולדשטיין, משרד נוטריון ועו"ד לענייני ירושה עוסק במגוון השירותים המשפטיים שקשורים לשמירת עושר משפחתי. בין היתר עריכת צוואות, בקשות קיום צוואה, התנגדות לקיום צוואה, ניהול עיזבון, עריכת הסכמים בין יורשים, ניהול הליכים משפטיים מורכבים ברשם הירושות ובתי המשפט למשפחה, תוך כדי ליווי משפטי אישי ומקצועי.

לרשות לקוחותינו עומד הניסיון והידע המשפטי והכלכלי בתיקי ירושה ועיזבון בהם יש היבטים מסחריים ועסקיים מורכבים.

אם אתם נדרשים לעו״ד מקצועי לענייני ירושה, צוואה ועיזבון, עם שירות מצוין, משרדנו עומד לרשותכם.

ליעוץ מקצועי התקשרו : 03-5758484 או פנו למייל: main@ygoldlaw.co.il.

עו"ד אבי גולדשטיין

עורך דין אבי גולדשטיין – עורך דין משנת 2012, מוסמך במנהל עסקים (MBA) מטעם אוניברסיטת תל אביב, יו"ר (משותף) של ועדת ירושה במחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין. עוסק במשפט אזרחי-מסחרי, בדגש על מקרקעין, ירושות, צוואות ועיזבונות, וניהול תיקי ליטיגציה מורכבים.

דילוג לתוכן