נישול מירושה – צוואה לא שוויונית

נישול מירושה הוא דבר קשה שיכול לגרום למריבות משפחתיות, כעסים ונתק. אולם, אנו נתקלים בכך פעמים רבות וזאת מסיבות שונות, כפי שנפרט להלן. גם במקרה של קיפוח או נישול מירושה או כתיבת צוואה לא שוויונית יש לעשות זאת בחכמה על מנת להמעיט בכעסים ומתחים במשפחה.

נישול מירושה – למה לנשל מירושה?

נישול ע"י צוואה לא שוויונית יכול להיעשות מטעמים רבים. לדוגמה: בן שמתנכר להוריו, לא נפגש איתם שנים ארוכות ומרחיק מהם את ילדיו; ילד שקיבל מהוריו בחיים יותר מאחיו; מקום שצריך לעזור לאחד הילדים שמתקשה.

יחד עם זאת חשוב לזכור כי נישול בצוואה או אפילו צוואה שאינה שוויונית (קיפוח חלקי בירושה) עלולה להביא לסכסוכים במשפחה. כדאי להסביר בצוואה או בנייר נפרד מדוע נעשה הנישול, הן כדי להפחית את הכעסים והן כדי להראות לבית המשפט כי הדבר לא נעשה מחמת אי הבנה או מחמת לחץ פסול, אלא מידיעה ברורה ובכוונה של המצווה.

גם במקום שכל הירושה ניתנת לילד אחד כדי לסייע לו, כדאי לתת הרגשה טובה לשאר הילדים. לכן כדאי להסביר את המהלך וכן לתת לשאר הילדים חפצים בעלי ערך רגשי רב.

האם צוואה לא שוויונית יכולה להדיר יורש מהירושה?

במדינות רבות לא ניתן לעשות צוואה המדירה לגמרי את הילדים מהירושה. אולם בישראל העיקרון המרכזי בירושה הוא רצון המצווה והחופש שלו לצוות את הנכסים למי שירצה. לכן מצווה יכול לנשל את ילדיו מהירושה.

על מנת שההדרה תהיה תקפה, עליה להיכתב בצורה ברורה וחד משמעית.

מה ההבדל בין מירושה ע"י צוואה לא שוויונית לבין הדרה בצוואה?

נישול משמעותו אי הזכרת יורש טבעי כנהנה בצוואה, כך למשל נתינת כל הרכוש לבן הזוג, כאשר הילד לא מקבל כלום.

הדרה בצוואה, היא הרבה יותר חמורה. כך למשל הוראה כי ילד מסוים לא יקבל בשום פנים חלק בירושה.

התוצאה יכולה להיות שונה באופן תהומי במקרים מסוימים כדלהלן:

  • נכסים שלא הוזכרו בצוואה – אם בצוואה נכתב שדירת המגורים והכספים בבנק ילכו לבת זוג (ולא סתם שכל הנכסים ילכו לבת הזוג), ולאחר מכן התברר שהיו עוד נכסים, ניתן לבקש לגביהם צו ירושה ליורשים לפי דין. לעומת זאת אם בצוואה נכתב שיורש מסוים לא יקבל מאומה, אזי גם במקרה שלעיל יורש לפי דין לא יקבל מאומה.
  • הסתלקות לטובת מודר או מנושל – בהתאם לסעיף 6 לחוק הירושה, יורש יכול לבצע הסתלקות מצוואה לטובת ילד, בן זוג או אח של המוריש. לכן ילד שנושל בצוואה, אחיו יכול להסתלק לטובתו מחלק מהירושה כך שאף הילד המנושל יקבל חלק בירושה. לעומת זאת כאשר ילד הודר מפורשות בצוואה, כלומר ההורה ביקש שלא ירש כלום, הרי שבמקרה כזה לא תתאפשר הסתלקות לטובתו. יצוין כי בידי האחים לבצע העברת של חלק מהירושה במתנה, אולם העברת מקרקעין במתנה תחייב בשליש מס רכישה כמפורט במאמרנו העברת דירה במתנה לקרוב.

שקל אחד מהירושה…

פעמים רבות נכתב בצוואה לא שוויונית כי פלוני יקבל מהירושה שקל אחד. מדוע כותבים זאת ומה משמעות הוראה זו?

הסיבה לכתיבת שקל אחד לפלוני היא כדי שיהיה ברור ליורשים ולבית המשפט, כי הוא לא נשמט בטעות מהצוואה, ולא הייתה כוונה לתת לו יותר משקל אחד. אם נכתב כי פלוני יקבל שקל אחד, הרי שהוא לא הודר מהצוואה אלא רק נישול מירושה. לכן, אם הניסוח לגבי שאר הנכסים היה ספציפי ולא באופן כללי שכל הנכסים יתחלקו בין…, הרי שניתן לטעון שנכסים שלא נכתבו בצוואה יש ליורש חלק בהם, כיון שלא הייתה כוונה להדירו.

בפס"ד ת"ע 44637-03-16 ה' (המנוח) ואח' נ' האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון ואח', נדון מקרה בו המנוחים העריריים הורישו את כל רכושם למוסדות ציבור וצדקה. לאחר פטירתם התברר כי 8 שנים לאחר עריכת הצוואה הם קנו דירה אשר לא נכללה בנכסים שפורטו בצוואה. האחיינים שקיבלו "שקל אחד" בצוואה, ביקשו לקבל צו ירושה המוריש להם את הדירה. מנגד נטען ע"י ב"כ היועמ"ש כי לא הייתה כוונה לתת להם דבר, אלא רק לצדקה וגמילות חסדים.

בית המשפט קבע כי אם הצוואה שותקת לגבי נכס כלשהו, יש לבדוק האם יש בצוואה סעיף הקובע מה יהיה עם הרכוש העתידי. אם אין הוראה כזו בית המשפט יפעל בהתאם להוראת סעיף 54 לחוק הירושה, אשר קובע כי הפרשנות של צוואה נעשית לפי אומד דעת המצווה וזאת מתוך המשתמע מהצוואה, ואם אין משמעות בצוואה, בית המשפט יחלק את הנכס שלא ציווה מפורשות בהתאם לפרשנות שהוא נותן לכוונת המנוח. זאת בהתאם למשתמע מהנסיבות. כמו כן קובע הסעיף כי פרשנות המקיימת את הצוואה עדיפה מפרשנות המבטלת את הצוואה. 

פרשנות צוואה לא שוויונית

ב-ת"ע (ת"א) 105350/09 י.ד נ' א.ב.ח נקבע לגבי פרשנות צוואה לא שוויונית כי:

"כלל יסוד במלאכת פרשנות צוואה הינה התחקות אחר רצונו של המצווה. האינטרס לקיים אחר רצון המצווה הוא האינטרס היחידי שיש להגן עליו ומפניו נדחים כל יתר האינטרסים, יהיו אשר יהיו".

באותו מקרה, קבע בית המשפט כי בהתאם לתצהירו של עורך הדין שערך את הצוואה, ההוראה של "שקל אחד" היא סטנדרט בצוואותיו ולא נעשה כאקט אקטיבי של נישול מירושה, ולכן לא הייתה כוונה להדיר את היורשים כליל. בית המשפט מוסיף כי גם לולא תצהירו של עורך הדין הרי שאם אין הדרה מפורשת, לא תינתן פרשנות שזו הייתה כוונת המצווה:

"הדרה מירושה צריכה להיעשות באופן מפורש וחד משמעי. הוראת הדרה תבהיר במפורש את רצונו של המנוח לשלול מאדם ספציפי זכאות לרשת אותו. ראה לעניין זה דבריו של כב' השופט מצא ברע"א 5103/95 דשת נ' אליהו (פורסם בנבו):

"נישול יורש והדרת יורש אינם היינו הך. בעריכת צוואה, שבה נמנע המוריש מלהעניק למי מיורשיו על-פי דין חלק בעיזבונו, או מעניק לו חלק קטן מחלקו על-פי דין, יש משום שלילת חלקו של היורש או גריעתו. בעשותו כן, מנשל המוריש את היורש (קרי: מגרשו, או מסלקו) מחלקו בירושה על-פי דין, כולו או חלקו. הדרת יורש היא פעולה משפטית שונה. בהדרת יורש מטיל המוריש איסור מוחלט ("נדר") על היורש ליהנות מחלק כלשהו בעיזבונו. הדרה, להבדיל מנישול, אינה יכולה להיות משתמעת – בחינת פועל יוצא מהוראותיה המעניקות של הצוואה – אלא חייבת להיות מפורשת. השוני העיקרי בין נישול להדרה מתבטא בכך, שבנישול אין כדי לשלול את החזרת היורש המנושל למעגל היורשים על-פי דין – בכלל או כדי מלוא חלקו – אם עקב הסתלקות זוכה לפי הצוואה מזכייתו, אם עקב ביטול הוראה מהוראות הצוואה, אם בגין נכס שלגביו לא הורה המצווה דבר, ואם עקב אירוע המונע את חלוקת העיזבון על-פי הוראות הצוואה. לעומת זאת, בהדרת יורש יש משום שלילת זכות ירושתו מכול וכול. יורש שהודר יחזור למעגל היורשים רק אם תימצא עילה מוצדקת לפסילת הצוואה כולה, או למצער, עילה מוצדקת לפסילת הוראת ההדרה גופה".

נישול מירושה – זכויות מי שנישול מהירושה

גם מי שנישול מצוואה יש לו אפשרות לדרוש זכויות מהעיזבון.

הזכות למזונות מן העיזבון

לחלק מהיורשים על פי דין, בן זוג, ילידים והורים מגיעים לעתים מגיע גם מזונות מהעיזבון. חשוב לציין בעניין זה, כי הוראת צוואה השוללת זכות למזונות, בטלה.

כמו כן בן-הזוג של המנוח יכול לבקש את המגיע לו על פי קשר אישות, לרבות כתובת אשה. בת זוג יכולה לבקש גם חצי מנסכי המוריש לפי חוק יחסי ממון. למידע נוסף ראה ירושת בן זוג.

התנגדות למתן צו קיום צוואה לא שוויונית

יורש על פי דין שנושל או הודר יכול להגיש התנגדות לצוואה לא שוויונית, ולטעון למעורבות בעריכת צוואה, הטעיה, לחץ פסול, שהמצווה לא הבין מה הוא מצווה וכו'.

צוואה שוללת – צוואה שלילית

נשאלת השאלה, האם חוק הירושה מכיר בצוואה שכל מהותה היא שלילת ירושה, ולא למי כן תינתן הירושה? 

בפס"ד עא 122/86 משה שפיר נ' סם קליבנסקי דן בית המשפט העליון בצוואה שלילית. במאמר מוסגר נאמר שבית המשפט קבע כי מקום שאחד מהיורשים קיבל מנה קטנה מאוד, הדבר מלמד על רצון להדירו משאר הירושה, בניגוד לפסק דין שהובא לעיל. לעצם העניין בית המשפט קבע כי צוואה ששוללת ירושה ולא קובעת מי יקבל את הירושה (ואפילו אם מדובר רק על חלק מהירושה) אינה תואמת למהותה של צוואה. 

כך למשל סעיף 40 לחוק הירושה קובע כי צוואה הינה לאחד או אחדים, אך לא מוזכרת צוואה שרק שוללת. גם סעיף 54 אשר דן בלשון צוואה, אשר יכולה להיות בלשון מתנה, הודאה, מחילה או לשון אחרת, אך תמיד נתינה חיובית ולא צוואה שלילית. גם בהצעת החוק הובהר כי לא מקובל שתהיה לשון שלילה ללא נתינה ל"זוכה".

מסקנת בית המשפט העליון (כב' השופטת ש' נתניהו) היא פסילת הוראה על דרך השלילה, וקביעה כי העיזבון יחולק ליורשים על פי דין, על אף רצונו הברור של המוריש שלא יקבלו מאומה.

בהמשך נמתחה ביקורת על תוצאה זו ע"י פרופ' שילה ומלומדים נוספים. בע"א 4660/94 היועץ המשפטי לממשלה נ' משה לישיצקי הייתה דעת הרוב בבית המשפט העליון בהערת אגב כי ניתן להכשיר צוואה שוללת, ואילו דעת המיעוט הייתה כי יש לחלק בין מקרים שונים כאמור בפסק הדין.

ליצירת קשר עם עורך דין ירושה צוואה ועיזבון התקשרו 03-5758484 או פנו במייל main@ygoldlaw.co.il.


כל הזכויות לתוכן האתר שמורות לבעליו. תוכן האתר אינו מהווה יעוץ משפטי, אינו מקיים יחסי עורך דין לקוח, ואינו מהווה תחליף להתייעצות פרטנית עם עורך דין העוסק בתחום. המסתמך/ת על המידע שבאתר עושה זאת על אחריותו/ה בלבד. בכל מקרה יש להיוועץ עם עורך דין ולא להסתמך על מקורות מידע כלליים. קריאה באתר מהווה הסכמה לתנאים אלו.