מס ירושה בישראל – 2024

קיבלתם רכוש בירושה? האם יש מס ירושה בישראל בשנת 2024? האם יש מיסוי על ירושה מחו"ל? אמנם אין בישראל מיסוי על ירושה או מס עיזבון, אולם אין זה אומר שכל רכוש שהתקבל בירושה, פטור מתשלום מסים. 

מהו מס ירושה? מדוע מוטל מיסוי על ירושה? מהו מס עזבון בארה"ב והאם וכיצד ניתן להיפטר ממנו? איך עלולה לצוץ חבות במס שבח? מדוע לפני מימוש העיזבון חשוב לבצע מראש תכנון מסים ותכנון אופן חלוקת העיזבון? על כך ועוד במאמר שלהלן מאת יצחק גולדשטיין, עורך דין לענייני ירושה.

תוכן עניינים

מס ירושה מהו?

מס על ירושה הוא תשלום לרשות המיסים של חלק מהירושה שיורש קיבל. הוא מוטל על כספים, מקרקעין ורכוש אחר שעובר בירושה. בדרך כלל החיוב הוא אחוזים מסוימים מהירושה ומוטל כאשר שווי הירושה עולה על תקרת פטור שקבועה בחוק. חוקי מס ירושות קיימים במדינות רבות בעולם כמו בריטניה או ארצות הברית, ובכל מדינה נקבעו הוראות אחרות. מס זה מוטל לצורך גביית מיסים לקופת אוצר המדינה, וכן במטרה להפחית את ריכוז ההון מקבלת ירושות בידי מעטים.

מס ירושה ומס עיזבון – מה ההבדל?

מס על ירושה הוא חיוב שחל על כל יורש באופו פרטי בגין ירושה שקיבל.

מס עיזבון הנקרא גם מס עושר הוא חיוב שמוטל על כל העיזבון בעת פטירת המנוח, עוד לפני שהוא עבר ליורשים.

מס ירושה בישראל ו-מס עיזבון בישראל

כיום אין מס על ירושה בישראל. בעבר היה בישראל מיסוי כזה משנת 1950 בו החל חוק מס עזבון, תש"ט 1949. חוק זה הטיל מיסוי על בישראל על יורשים בשיעור אחוזים מסוימים מהעיזבון. בשנת 1981 בוטל החיוב במס עיזבון בישראל בגלל הטענה שאינו רווחי למדינה שכן ההוצאות שנדרשו לגבייתו התקרבו לרווח שהתקבל ממנו, ואף עברו אותו. כן הייתה ביקורת על המס מכיוון שהרכוש שמועבר בירושה כבר מוסה במיסי הכנסה ומיסוי בעת רכישת נכס ע"י הנפטר ואין זה הוגן להטיל פעם נוספת מסים על היורשים.

שומת מס עיזבון

בשנים בהם היה מס עיזבון בישראל הייתה נערכת שומת מס על מנת לדעת מה שווי העיזבון ובהתאם כמה מסים יש לשלם.

חשוב לציין כי לשומת מס עיזבון יש השפעה עד היום בעת מכירת מקרקעין שהתקבלו בירושה בשעה שהיה מס. כיום ירושה אינה נחשבת לעסקה במקרקעין ולכן בעת חישוב מס שבח, מועד ושווי הרכישה מחושבים לפי מועד רכישת המוריש. אולם, אם הפטירה הייתה כאשר חל מס עיזבון, אותו מועד נחשב למועד הרכישה ולכן שווי מועד הרכישה הוא מועד פטירת המוריש, ושווי הרכישה הוא בהתאם לשווי במועד פטירת המוריש.

ניסיונות להחזרת מס על ירושה בישראל

משנת 1981 בו בוטל חוק מס עזבון בישראל, מתקיימים דיונים האם להחזיר את המס. יש תומכים בהטלת חיוב על ירושה ואחרים מתנגדים. ועדת בן-בסט דנה בנושא מס הירושה בשנת 2000 והמליצה להחיות את מס העיזבון, אולם המלצותיה לא יושמו.

במשך השנים נעשים ניסיונות להחיל מס זה באופנים אחרים. כך למשל הניסיון לחייב במס שבח על מכירת כל דירת ירושה באופן גורף, היה בעצם ניסיון להחיל מס על ירושה בצורה עקיפה.

אכן העברת הנכסים בירושה ליורשים איננה חייבת במס בישראל, אבל ישנם פעולות של היורשים בנכסי העיזבון שיכולות לחייב במס. כך לדוגמה מכירה של דירה שיורש קיבל בירושה, יכולה להיות חייבת במס שבח, כאמור להלן בארוכה. תכנון מראש יכול להקטין את החבות הצפויה ואף לפטור לגמרי ממס.

מס ירושה בעד ונגד

למיסוי על ירושה או מס עיזבון יתרונות וחסרונות.

בעד מס ירושה

לאורך השנים, היו רבים שטענו שיש להשיב את מס הירושה, אם באופן של החייאת חוק מס עזבון ואם במתווה אחר. הסיבות הם:

  • הגדלת קופת אוצר המדינה.
  • צמצום פערים בין שכבות חלשות לחזקות. מס עיזבון תורם לחלוקת הון, מתן שוויון הזדמנויות באוכלוסייה ומניעת הצטברות הון בידי מעטים. לעומת זאת אי הטלת מס עיזבון מגדילה עם השנים את הפערים בין שכבות סוציו אקונומיות שונות.

נגד המס על ירושה

המתנגדים להטלת המס טוענים:

  • היא תגרום להגירה שלילית של עשירים למדינות שבהן אין מס עיזבון, וכמו כן היא תגרום שאנשים מבוססים יחששו לעשות עליה לישראל.
  • החלת מס עיזבון הינה פגיעה בזכויות כל אדם לצבור נכסים ולהורישם ללא הגבלה, במיוחד שכבר שולם מס על ההכנסה.

מס על ירושה מחו"ל

אזרח או תושב ישראל שזוכה בירושה של נכסים שנמצאים בישראל, אינו חייב לשלם מס ירושה בישראל. הדבר נכון בין אם המוריש היה תושב ישראל, ובין שהיה אזרח או תושב זר, ואף אם הירושה איננה בישראל אלא בחו"ל.

אולם, אדם שנפטר והוריש ליורשים רכוש בחו"ל, יורשיו עלולים לחוב במיסי ירושה בהתאם לדיני הירושה שיש במדינה בה הרכוש נמצא. לכן ייתכן שהם יחויבו במס על ירושה מחו"ל, וכן במיסים נוספים, אף אם הם אזרחי ותושבי ישראל. לכן אם המוריש השאיר נכסים בחו"ל צריך לבדוק את השלכות המס על כל פעולה שתתבצע, ולהתייעץ כיצד ניתן להפחית במיסוי.

מס עיזבון בארה"ב

מיסי העיזבון האמריקאיים הם מהגבוהים בעולם. שיעור מס עיזבון בארה"ב עומד על בין 18% ל- 40% משווי העיזבון. המס בארה"ב חל על נכסים שונים וביניהם נדל"ן, מניות, תכשיטים, יצירות אמנות וכסף מזומן שמוחזק בארה"ב. אין מס עיזבון בארה"ב על מזומנים שמופקדים בחשבונות בנק בארה"ב.

אזרח ארה"ב שנפטר, עזבונו פטור מתשלום מס עזבון על עיזבון בשווי שנמוך מ-11 מ' דולר ארה"ב. לעומת זאת יורשיו של אזרח ישראלי ישלמו מס עיזבון על נכסים בארה"ב שמעל 60,000 דולר ארה"ב.

כלומר אזרח ישראלי מופלה לרעה בתשלום המס על נכסים בארה"ב. בנוסף, המס שנועד להפחית את הפערים באוכלוסיה ולדאוג לצדק חלוקתי לא ממלא את יעודו, כיון שהכסף הולך לארצות הברית ולא למדינת ישראל.

המודעות לחובת מס ירושה בארה"ב גדלה בשנים האחרונות, על אף שהמס קיים כבר שנים ארוכות. הסיבה לכך היא שבעבר לרשויות המס בארה"ב לא היה מידע על אנשים שנפטרו. אולם בשנים האחרונות נחתמו הסכמים בין המדינות (כמו למשל הסכם הפטקא (FATCA) וכך רשויות המס מקבלות מידע על אנשים שנפטרו ועל נכסים שלהם בארה"ב החייבים בתשלום מיסוי ירושה בארה"ב.

ישראלים רבים מחזיקים כספים ונכסים בארצות הברית, ויורשיהם עלולים לספוג הפסדים כבדים. כך למשל החזקת נכסי הנדל"ן על‑ידי יחיד באמצעות חברת LLC אמריקאית היא דרך ההחזקה שעדיפה בדרך כלל לעניין מס הכנסה, אבל חושפת את המשקיע למיסי ירושה. לאור המס הגבוה יש מספר תכנוני מס שיש לשקול בעת השקעה בארה"ב.

אזרחות אמריקאית

אם מדובר על אזרח ארה"ב אין חשש עד לתקרה די גבוהה. אם למשקיע יש לו בן זוג אזרח ארה"ב ניתן לרשום את הנכסים על שמו.

מימוש השקעות בגיל מתקדם + ביטוח חיים

תכנון פשוט הוא מכירת נכסים בגיל מתקדם או כשיש מצב בריאותי בעייתי. בתכנון כזה, הסיכון שיישאר הוא פטירה פתאומית.

מאחר שהסיכון העיקרי כאמור הוא פטירה בגיל צעיר באופן פתאומי, ניתן לרכוש ביטוח חיים בגיל צעיר, שהפרמיה שלו נמוכה בגלל הגיל, ובכך לאזן את הסיכון מפני מס עיזבון בארצות הברית. כמובן שיש לכך עלויות, ותכנון זה מתאים למקרה שמדובר בהשקעה כדאית.

החזקת נכסים בארה"ב באמצעות חברה זרה

הפתרון הטוב ביותר למס העיזבון הוא החזקת הנכסים הנמצאים בארה"ב באמצעות חברה זרה. אולם לפתרון זה ישנם חסרונות בנושא מס הכנסה.

מניות חברה זרה נחשבות לעניין מס עיזבון בארצות הברית, כנכס שנמצא מחוץ לארה"ב, אפילו אם הנכסים של החברה הזרה נמצאים בארצות הברית. כדי שלא יראו את החברה כשקופה כדאי לשמור על הפרדה מהפרטי, להכניס בעלי מניות נוספים וכיו"ב.

החזקת נכסים בארה"ב באמצעות נאמנות זרה

שימוש בנאמנות זרה יכול לעתים לאפשר מיסוי רווחי הון בשיעור מופחת כמו יחיד. במקביל נאמנות מספקת הגנה חלקית ממס עיזבון.

כדי למנוע תשלום מס עיזבון בפטירת יוצר הנאמנות (בשונה מנהנה), צריך שהנאמן יהיה עצמאי, שהנאמנות תוגדר כבלתי חוזרת ושליוצר הנאמנות לא יישאר כל אינטרס, בנאמנות הזרה. מאחר שאלו חסרונות משמעותיים, תכנון זה מתאים רק למשקיעים מתוחכמים.

מיסוי מקרקעין שהתקבלו בירושה – האם יש מס ירושה על דירה?

בישראל אין מס עיזבון בפטירתו של אדם ואין מיסוי ירושה בקבלת ירושה מהמוריש. ירושת כסף בבנק או מיטלטלין אינה חייבת במס עיזבון או במס על העברת ירושה. כך גם אין מס ירושה בקבלת זכויות במקרקעין בירושה. אולם, אף שאין מס על עיזבון, היורשים יצטרכו לשלם מס שבח כאשר ימכרו את הזכויות במקרקעין. במקרים רבים, בתכנון מס מראש, אפשר לקבל פטור ממס שבח או להקטין את חבות המס.

פטור ממס בקבלת מקרקעין בירושה

פעולת מכירה או רכישת מקרקעין חייבת במיסוי מקרקעין, מס שבח או מס רכישה. ישנם מספר פעולות שלא מוגדרות כעסקה במקרקעין. אחת מהפעולות שאינן עסקה היא קבלת ירושה של מקרקעין. בס' 4 לחוק מיסוי מקרקעין נקבע שהורשת נכס מקרקעין ממוריש ליורש אינה מכירת מקרקעין לעניין המס, ולכן אינה חייבת בדיווח לאגף מיסוי מקרקעין והיא פטורה ממס שבח וממס רכישה.

ואולם, לא מדובר על פטור מלא, שכן בגין הרווח שנוצר מעת הרכישה על ידי המנוח ועד לפטירת המנוח ישולם מס בעתיד בעת המכירה על ידי היורש. כאשר אדם יורש דירה או נכס מקרקעין אחר, הוא עלול לחוב במס שבח במכירת הנכס, אלא אם כן יש לו פטור. אם יש חיוב במס שבח הרי שהרווח – השבח שנוצר, הוא מעת רכישת המקרקעין על ידי המוריש (ולא מועד ההורשה ליורש) ועד מכירתו ע"י היורש. לכן, גובה מס השבח יכול להיות מאוד גבוה.

פטור ממס שבח במכירת דירת ירושה

יורש שמוכר נכס מקרקעין שאינו דירה, למשל חנות או  קרקע חייב בתשלום מס שבח. אולם אם הנכס שירש הוא דירה, היורש לא יחויב במס שבח אם הוא עומד בתנאים לקבלת פטור.

בסע' 49ב(5) בחוק מיסוי מקרקעין נקבעו מספר תנאים שבהתקיים כולם יורש יכול לבקש פטור ממס שבח מקרקעין בגין מכירת דירה שקיבל בירושה:

  • הדירה הנמכרת היא דירת מגורים מזכה, כלומר הסתיימה בנייתה, היא מותאמת למגורים, היא בבעלות יחיד, אינה מלאי עסקי, וכן היא שימשה בעיקר למגורים לפחות באחת מתוך שתי התקופות: 4/5 מתקופת חישוב השבח או ב-4 השנים לפני המכירה.
  • המוכר הינו בן זוג של המוריש, צאצא של המוריש, או בן זוג של צאצאו של המוריש.
  • טרם פטירת המוריש הוא היה בעליה של הדירה הנמכרת ולא היה בעלים של דירה נוספת.
  • אם המוריש היה בחיים והוא מוכר את דירתו, היה לו פטור ממס שבח.

רק בהתקיים כל התנאים האמורים, המוכר יקבל פטור ממס שבח מקרקעין בגין מכירת דירה שקיבל בירושה. תשומת לב כי עדיין הקונה יחויב במס רכישה. אם התנאים לעיל לא מתקיימים היורש יחויב במס שבח גבוה שהינו כמעין מס ירושה על דירה.

מס ירושה בחלוקת עיזבון בין יורשים

יורשים שמעוניינים לחלק ביניהם את העיזבון באופן אחר מחלוקת ירושה על פי דין או מחלוקת ירושה על פי צוואה, עלולים לשלם מיסוי מקרקעין. אם הם יבצעו עסקאות במקרקעין ביניהם הם יחויבו במס שבח ובמס רכישה. חוק מיסוי מקרקעין מאפשר ליורשים לשנות את חלוקת העיזבון כך שלא יצטרכו לשלם על כך מיסוי מקרקעין. לכן תכנון מס עזבון מוקדם טרם ביצוע החלוקה יוכל למנוע או להקטין את החבות במס.

בהתאם לסעיף 110 לחוק הירושה עומדת ליורשים זכות לערוך הסכם ביניהם לעניין אופן חלוקת העיזבון לאחר שניתן צו ירושה או צו קיום צוואה. לדוגמה, אם 3 יורשים קיבלו בירושה שלושה נכסי מקרקעין והם רוצים לחלקם ביניהם כך שכל אחד יקבל זכויות מלאות בנכס אחד, במקום שותפות שלושתם בשלושת הנכסים.

בהתאם להוראות ס' 5(ג)(4) בחוק מיסוי מקרקעין חלוקת עיזבון בין יורשים, אינה נחשבת למכירה לעניין חיוב מס שבח, אולם לכך מספר תנאים:

א. הסכם חלוקת עיזבון נעשה בין היורשים בלבד

התנאי הראשון לפטור ממס שבח הוא כי הסכם חלוקת העיזבון נעשה רק בין היורשים לבין עצמם.

ב. החלוקה מבוצעת רק מנכסי העיזבון

התנאי השני לקבלת פטור ממס שבח בחלוקת עיזבון בין יורשים הוא שבחלוקת העיזבון היורשים לא יתנו תשלום בכסף או שווה כסף אשר אינם חלק מנכסי העיזבון. בדרך כלל ערך נכסי המקרקעין אינו שווה אחד לשני ונדרשים תשלומי איזון. במקרה של תשלום תשלומי איזון בכספים שמחוץ לירושה עלולה לחול חבות במס רכישה ובמס שבח. חלוקה פנימית ללא תשלומי איזון מבחוץ, אינה מהווה מכירה ואינה חייבת במס.

אולם, אם אין בעיזבון מספיק נכסים או כספים שמהם ניתן לשלם ליורש השני עבור הזכויות שלו בדירה, ולכן מקור התמורה לרכישה הוא חיצוני לעיזבון כגון הון עצמי או משכנתא, אזי העסקה נחשבת כמכירת מקרקעין ולכן הצדדים לעסקה יחויבו בתשלום מיסוי מקרקעין (מס שבח, מס רכישה).

ג. חלוקה ראשונה

התנאי השלישי לקבלת פטור בעת הסכם חלוקת עיזבון, הוא שהסכם בין נעשה במסגרת של חלוקה ראשונה של נכסי העיזבון בין יורשים. חלוקה נחשב לחלוקה ראשונה אם לא נעשתה חלוקה קודמת, אף אם חלפו שנים ארוכות ממועד הפטירה.

פירוק שיתוף במקרקעין בין אחים

אחים שבחרו בדרך הקלה של חלוקת כל הנכסים לכולם, במקום הסכם חלוקת עיזבון בו כל אחד מקבל נכס נפרד, עלולים לגלות בעתיד שהדרך הקצרה היא ארוכה. כשיהיו אי הבנות הם יבקשו לעשות פירוק שיתוף במקרקעין בין אחים, ואם לא יהיה שיתוף פעולה של כל האחים יצטרכו להגיש תביעה בבית המשפט. לאחר מכן הם ידרשו לשלם מס שבח ומס רכישה בגין עסקה במקרקעין הן אם ימכרו לאחד מהם והן אם ימכרו החוצה. לכן, ככל שהדבר אפשרי יש לחלק לכל אחד נכס אחר, ולהמעיט את השיתוף במקרקעין או בנכסים אחרים.

היטל השבחה בקבלת דירה בירושה

היטל השבחה מחויב בעת מימוש המוגדר כאחד מאלו: קבלת היתר, התחלת שימוש בפועל או מכירה. העברה מכח דין כמו העברה מכח צו ירושה או העברה מכח צו קיום צוואה אינה מחייבת בתשלום היטל השבחה.

תכנון מס ירושה

ירושה של נכס מקרקעין ללא תכנון מס ירושה מתאים עלולה ליצור חבות גדולה במס שבח, הן בעת מכירת המקרקעין, הן בחלוקתו בין היורשים והן בביצוע פירוק שיתוף במקרקעין בין אחים. כאמור, השבח יחושב על כל השבח מעת הרכישה על ידי המוריש, ולכן מדובר בדרך כלל בסכומים משמעותיים.

תכנון מסים מתאים יכול למנוע חיובי מס מיותרים ולהוביל לקבלת פטור או הקטנת החיוב במס שבח. לכן חשוב מאוד בעת קבלת ירושה לא לרוץ להוציא צו ירושה או צו קיום צוואה ולממש את הירושה, לפני קבלת תכנון מס ירושה מקצועי.

גם ירושה של נכס הנמצא בחו"ל עלולה ליצור חבות בתשלום מיסי ירושה ומצריכה תכנון מס מקדים.

תכנון מס על ירושה כולל בדיקת הנכסים בעיזבון; דרך רישומם; מקום הימצאם; מי יקבל את הנכס; מי ישלם הכי פחות מס בעת ירושה ובעת מימוש הירושה; האם כדאי לעשות הסכם חלוקת עיזבון או הסתלקות מירושה ועוד.

תכנון מס על ירושה רצוי שיתחיל עוד בחיים הן בעריכת צוואה אשר לוקחת בחשבון את חיובי המיסוי, והן באופן החזקת הנכסים וכיו"ב.

ליצירת קשר עם עורך דין ירושה צוואה ועיזבון התקשרו 03-5758484 או פנו במייל main@ygoldlaw.co.il.

עו"ד אבי גולדשטיין

עורך דין אבי גולדשטיין – עורך דין משנת 2012, מוסמך במנהל עסקים (MBA) מטעם אוניברסיטת תל אביב, יו"ר (משותף) של ועדת ירושה במחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין. עוסק במשפט אזרחי-מסחרי, בדגש על מקרקעין, ירושות, צוואות ועיזבונות, וניהול תיקי ליטיגציה מורכבים.

דילוג לתוכן