לשון הרע – 140,000 ₪ ללא הוכחת נזק

לשון הרע – 140,000 ₪ ללא הוכחת נזק

תביעת לשון הרע מאפשרת לתבוע סכום של 140,000 ₪ ללא הוכחת נזק. מהם התנאים שתתקבל תביעת דיבה, ואילו הגנות ישנם לנתבע?

140,000 ₪ תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק

תביעת דיבה ללא הוכחת נזק שונה מכל תביעת נזיקית אחרת בה יש חובה להוכיח את גובה הנזק. כך לדוגמה, בתי המשפט אינם פוסקים סכומים משמעותיים בגין עוגמת נפש, מכיוון שקשה להוכיח את גובה הנזק, אף אם הוכח שהייתה עוגמת נפש.

המחוקק מאפשר (סעיף 74 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965) להגיש תביעת דיבה ללא הוכחת נזק:

70,000 ₪ – אדם שהורשע בעבירת הוצאת דיבה יחויב עד סכום של מעל 70,000 ₪ (נכון לשנת 2018 – 50,000 ₪ פלוס מדד מחודש ספטמבר 1998) אף ללא הוכחת נזק.

140,000 ₪ – אדם שהורשע בעבירה של הוצאת דיבה והוכח שהיה בכוונתו לפגוע, יחויב עד סכום של 140,000 ₪ (נכון לשנת 2018 – כפליים מ-50,000 ₪ פלוס מדד מחודש ספטמבר 1998) אף ללא הוכחת נזק.

מאסר בגין עבירת לשון הרע

רבים לא יודעים, עבירה של הוצאת דיבה מאפשרת לבית המשפט לחייב את המפרסם, מאסר של עד שנה אחת (סעיף 6 לחוק).

הפסקת פרסום לשון הרע / פרסום התנצלות

בית המשפט יכול במסגרת תביעה בגין הוצאת דיבה:

  • לחייב את הנתבע להפסיק את הפרסום.
  • להחרים עותקים של הפרסום, אף אם הם אצל צד ג' שלא היה צד לתביעה.
  • לחייבו לפרסם התנצלות.

מהו לשון הרע?

לשון הרע הוא פרסום שעלול להשפיל אדם (או תאגיד), או לגרום שנאה או בוז כלפיו, וכן פרסום שעלול לפגוע בעבודתו של אדם. כן פרסום שעלול לבזות אדם בשל מעשיו, התנהגותו, תכונותיו, מוגבלותו, גזע, מוצא, דת, מין, וכיו"ב.

תביעה בגין הוצאת דיבה באמצעי תקשורת יכולה להיות מוגשת כנגד מי שהביא את הידיעה, מי שהחליט לפרסמה וכנגד אמצעי התקשורת עצמו.

מהו פרסום?

פרסום יכול להיות בכתב, בעל פה, בקריקטורה, ובכל צורה אחרת, כשהפרסום הגיע או היה יכול להגיע לאדם אחר.

הגנות לשון הרע

ישנם לא מעט הגנות לנתבע בתביעת דיבה.

הגנת אמת דיברתי – סעיף 14

ההגנה הכי ידועה היא הגנת "אמת דיברתי". במשפט העברי לשון הרע הוא בעת פרסום דבר אמת, ואילו פרסום שקר נקרא "הוצאת שם רע". לעומת זאת בחוק הישראלי, אין איסור אם הפרסום הוא אמת.

תשומת לב כי הגנה זו דורשת תנאי נוסף שהיה עניין ציבורי בפרסום.

הגנות נוספות פרסומים מותרים – סעיף 13

ישנם הגנות רבות של פרסומים מותרים, המנויות בסעיף 13 לחוק. בין השאר ניתן למנות:

  • פרסום ע"י הממשלה כחלק מתפקידה.
  • פרסום ע"י שופט, בעל דין או ב"כ, תוך כדי דיון משפטי.
  • פרסום על ידי חבר ועדת חקירה.
  • פרסום שהמפרסם חייב לעשות על פי דין.
  • העתק ממרשם המתנהל על פי חיקוק הפתוח לעיון כל דורש.

הגנת תום לב – סעיף 15

טענות הגנה נוספות הם כי הפרסום נעשה בתום לב בנסיבות שונות. בין השאר ניתן למנות:

  • לא ידע על קיום הנפגע.
  • לא ידע שמשתמע לשון הרע.
  • היה עליו חובה לפרסם.
  • הפרסום נעשה במטרה להגן על עניין אישי כשר של המפרסם, או של מי שהופנה אליו הפרסום.
  • הפרסום הינו הבעת דעה על התנהגות אדם בתפקיד שיפוטי או ציבורי.
  • ביקורת על ספרות או אמנות, שהנפגע הציג ברבים.
  • תלונה על הנפגע בפני גוף הממונה על הנפגע.
  • אם הפרסום הוא דו"ח על ישיבה פומבית של תאגיד ציבורי, ויש בפרסום עניין לציבור.
  • הפרסום הוא גינוי או הכחשה של לשון הרע שפורסם לפני כן.
  • הפרסום הוא ידיעה שהועברה לאמצעי תקשורת כדי לבחון האם לפרסמה.
  • הפרסום נעשה בשידור חי, והנתבע לא ידע שיש כוונה לפרסם לשון הרע.

הקלות למפרסם

בית המשפט יכול להקל על הנתבע אם:

  • הפרסום היה חזרה על דבר שפורסם, והמפרסם מסר את מקור הדברים.
  • אם המפרסם היה בטוח שהפרסום אמת.
  • אם המפרסם לא התכוון לנפגע.
  • אם המפרסם התנצל על הפרסום.

נוטריון ועורך דין יצחק גולדשטיין מטפל בתיקי ליטיגציה מסחרית מורכבים, לרבות תביעות בתחום הבנקאות תביעות מקרקעין ותביעות דיבה. לקביעת פגישה, התקשרו לטלפון: 03-5758484 או פנו במייל: main@ygoldlaw.co.il.

דילוג לתוכן