הסכם בין יורשים עתידיים – עסקאות בירושה עתידה

האם ניתן לבצע עסקה בעיזבון עתידי? מהו הסכם בין יורשים עתידיים? האם המוריש יכול להבטיח את הירושה לאחר? האם ניתן לקנות ירושה בחיים? מה דין הסכם הלוואה בין אחים על חשבון ירושה עתידית?

עסקה לאחר פטירה ולפני החלוקה

סעיף 7 לחוק הירושה קובע כי לאחר פטירת המוריש ולפני שחולק העיזבון, יורש יכול לעשות עסקה בחלק מחלקו או כל חלקו בעיזבון. ההסכם צריך להיות בכתב. מאותו עיקרון נובע גם שנושה יכול לעקל את חלקו של יורש בעיזבון, אף לפני חלוקת העיזבון.

עסקאות ועיקול בחלקו של יורש לפני חלוקת עזבון, הם רק על מה שמגיע ליורש מהעזבון ולא יותר מכך. אולם, זכות יורש בנכס מסוים, אינה ניתנת להעברה או עיקול לפני חלוקת העיזבון.

נעשתה עסקה או עיקול, נשללת זכותו של היורש להסתלק מן העיזבון.

עסקה בחיי המוריש – עסקה בעיזבון עתידי

המחוקק מבחין בין זכות יורש לבצע עסקה לאחר פטירה לפני חלוקת העיזבון לבין עסקה בירושה שטרם נפלה (לפני פטירת המוריש).

סעיף 8(א) קובע כי עסקה על ירושה, בחייו של המוריש – בטלה. בפסיקה הוסבר שהסיבה לכך הוא כדי לשמור על עיקרון חופש הציווי. בהתאם לעיקרון חופש הציווי, אדם יכול לשנות את צוואתו בכל עת, אך אם יעשה הסכם על ירושתו, לא יוכל לשנות עוד את צוואתו, לכן הסכם בירושה בטל.

אדם המתחייב להוריש, התחייבותו בטלה, אך אם הוא מצווה בצוואה יש לצוואה תוקף, אף אם הצוואה נערכה תמורת כסף, כיון שהדבר לא פגע בחופש המצווה לשנות את צוואתו. אך מי ששילם כסף לוקח כמובן סיכון שיתכן שהצוואה תשונה בעתיד.

מאחר שהסעיף מגביל את חופש החוזים, הוא מפורש בצמצום. בפסיקה פורש סעיף זה כמגביל רק "הסכמי ירושה" שהם הענקה או שלילה של זכות ירושה (עסקה בזכות הירושה). כלומר הסכם של אדם עם המוריש בו הוא מבקש לנשל יורש מהירושה או לעשות את מי שאינו יורש ליורש. מאחר שהסכם זה נעשה שלא כדרך שנעשית צוואה, הוא נפסל.

לעומת זאת, הסעיף אינו אוסר על אדם שעתיד לקבל ירושה, לעשות עסקה באותה זכות (עסקה בעיזבון עתידי). לכן יורשים יכולים לעשות ביניהם עסקה מה לעשות ברכוש שייפול לידם לאחר שיקבלו את הירושה. אחים שהסכימו ביניהם מה לעשות ברכוש שייפול לידם בירושה, התחייבותם כשרה ומחייבת. כמובן שאם הנכס עליו עשו הסכם לא יגיע לידם, התחייבותם בטלה.

סעיף 8(ב) קובע כי לא ניתן לתת מתנה כך שתוקנה לאחר פטירה, אלא רק בצוואה.

להלן נראה מקרים ספציפיים המושפעים מהוראת סעיף 8(א) לעניין עסקה בירושה של אדם.

קניית ירושות

קניית ירושה או קניית צוואה מידי יורש עתידי או קניית נכס שעתיד להתקבל מכח צוואה אינה אסורה ומחייבת, כמו עסקה בעיזבון עתידי. אלא שהקונה נוטל סיכון שכן המוריש יכול לשנות את צוואתו (אם הוא עדיין כשיר לכך).

הלוואה על חשבון ירושה

האם ניתן לבצע הסכם הלוואה בין אחים על חשבון ירושה עתידית?

הלוואה על חשבון ירושה, אם היא נעשית בין יורש עתידי לבין מלווה אינה אסורה ומחייבת, מכיון שהיא עסקה בעזבון ולא עסקה בזכות הירושה. יחד עם זאת על המלווה לקחת בחשבון שיכול להיות שלא תהיה ירושה, או שצוואה תשתנה או שיהיו התנגדויות לירושה או לצוואה.

ויתור על ירושה לאחר פטירה

יורש שמוותר על חלקו בעיזבון, יכול לעשות כך מכח סעיף 6 לחוק הירושה רק לאחר פטירת המוריש.

חלוקת ירושה בין אחים לאחר פטירת המוריש

חלוקת ירושה בין אחים לאחר פטירת המוריש ולפני חלוקת העיזבון תקפה בהתאם לסעיף 110 לחוק הירושה, אף אם היא שונה מ-חלוקת ירושה בין אחים לפי דין או ממה שנקבע בצוואה.

הסכם ירושה בין אחים או הסכם בין יורשים עתידיים לפני פטירת המוריש

הסכם בין יורשים עתידיים, כמו הסכם ירושה בין אחים לחלוקת הנכסים שיגיעו לידם בירושה בדרך מסוימת, הינה עסקה בעיזבון עתידי. עסקה זו אינה אסורה והיא מחייבת. כך גם הסכם בין יורשים עתידיים שאינם אחים היא מחייבת את הצדדים להסכם.

הסכם ממון על ירושה עתידית

הסכם ממון על ירושה עתידית הוא תופס ומחייב. כלומר ניתן להסכים שירושה שתגיע לאחד מבני הזוג בעתיד, תהיה שייכת לו בלבד ולא לבן זוגו.

השאלה האם יש צורך לעשות הסכם זה, לאור סעיף 5(א)(1) לחוק יחסי ממון הקובע שבן הזוג אינו זכאי למחצית מהנכסים שהגיעו בירושה. התשובה היא חיובית מאחר שפעמים רבות עולות טענות כנגד כך, בגלל שימוש משותף, השקעה משותפת בנכס, וכיו"ב. כך לדוגמה אם זו דירה שבני הזוג התגוררו בה, אם זה כספים שהופקדו בחשבון המשותף, או אם בני הזוג השקיעו ביחד בנכס לשפר ולהשביח אותו, עלול בן הזוג לטעון לשותפות בנכס שהתקבל בירושה. לכן כדאי לערוך הסכם ממון על ירושה עתידית.

צוואה על ירושה עתידית

צוואה על ירושה עתידית אינה אסורה והיא מחייבת.

סעיף אריכות ימים והסכם בדבר ירושתו של אדם

נשאלת השאלה, כיצד סעיף אריכות ימים מסתדר עם האיסור של הסכם בירושתו של אדם? סעיף אריכות ימים קובע כי שותף בחשבון הבנק יכול להמשיך בפעילותו בחשבון גם אחרי פטירתו של השותף. מסמכי פתיחת החשבון הרי אינם נחשבים לצוואה, האם זה הסכם בירושה? בית המשפט (ד"נ 39/80 ברדיגו נ' ד.ג.ב. טכסטיל; ת"א 7870/97 ברטהולד נ' אנגלהרט) אישר את הסעיף וקבע כי מדובר בהרחבת זכותו של השותף בחשבון, ולכן אין מדובר בהסכם על ירושה, אלא בהרחבת זכות קיימת.

לכאורה ניתן להוסיף לכך את העובדה שסעיף אריכות ימים אינו מקנה בעלות בכספים ביחסים מול היורשים, אלא רק רשות שימוש ביחסים מול הבנק.


משרדו של עו"ד ונוטריון יצחק גולדשטיין, עורך דין לענייני ירושה, מתמחה במגוון שירותים משפטיים הקשורים לשמירת העושר המשפחתי, לרבות עריכת צוואה, בקשה לקיום צוואה, התנגדות לצוואה, ניהול עיזבון, עריכת הסכמי חלוקת עיזבון, ניהול הליכים בבית המשפט לענייני משפחה ואצל הרשם לענייני ירושה, וליווי משפטי אישי ומסור.

הידע והניסיון המשפטי והכלכלי של משרדנו עומד לרשות לקוחותיו בתיקי עיזבון בהם מעורבים בדרך כלל היבטים עסקיים ומסחריים בקנה מידה משמעותי.

אם אתם מחפשים עורך דין מקצועי ושירות מצוין בתחומי הירושה, הצוואות והעיזבון, משרדנו עומד לרשותכם. ניתן לפנות בטלפון 03-5758484 או במייל: main@ygoldlaw.co.il.


כל הזכויות לתוכן האתר שמורות לבעליו. תוכן האתר אינו מהווה יעוץ משפטי, אינו מקיים יחסי עורך דין לקוח, ואינו מהווה תחליף להתייעצות פרטנית עם עורך דין העוסק בתחום. המסתמך/ת על המידע שבאתר עושה זאת על אחריותו/ה בלבד. בכל מקרה יש להיוועץ עם עורך דין ולא להסתמך על מקורות מידע כלליים. קריאה באתר מהווה הסכמה לתנאים אלו.