צוואת פסול דין

צוואת פסול דין – פסילת צוואה שנערכה בהעדר כשרות לצוות – לא כל אחד יכול לערוך צוואה, כך צוואת קטין או פסול דין שאינו מבין בטיבה של צוואה – פסולה. מהם הגדרים המדויקים לביטול צוואה פסולה שנערכה ע"י מי שאינו כשיר לכך, ועל מי נטל ההוכחה?

התנגדות לקיום צוואה עקב צוואה פסולה ניתן להגיש במספר מקרים: העדר כשרות לצוות, מעורבות נהנה, העדר כוונת מצווה, השפעה בלתי הוגנת, איום, אונס, הטעיה, פגמים צורניים, קיומה של צוואה מאוחרת יותר, צוואה התלויה בדעת אחר, ועוד.

במאמר זה נסקור את פסילת צוואה עקב העדר כשרות של המצווה.

כשרות לצוות – סעיף 26 לחוק הירושה

פסילת צוואה עקב העדר כשרות המצווה, נקבעה בסעיף 26 לחוק הירושה. בשלושה מקרים צוואה בטלה עקב העדר כשרות של המצווה:

• צוואה שנעשתה על ידי קטין.
• צוואה שנעשתה על ידי מי שהוכרז פסול-דין.
• צוואה שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה.

פסילת צוואת קטין

קטין עד גיל 18 אינו יכול לערוך צוואה. אם קטין ערך צוואה היא בטלה ורכושו יחולק על פי הדין הקבוע בחוק הירושה.

צוואת פסול דין

פסול דין אינו יכול לכתוב צוואה, ואם כתב צוואתו פסולה. צוואתו של פסול דין נפסלת גם אם יטען מישהו שפסול הדין ידע להבחין בטיבה של צוואה. אולם צוואה שנעשתה לפני הכרזת המצווה כפסול דין – כשרה. צוואת שנעשתה כאשר המצווה היה פסול דין, פסולה, אפילו אם ההכרזה בוטלה  אחר כך, ואף אם בוטלה שלא היה מקום מלכתחילה להכריזו כפסול דין.

כל אדם כשר לפעולות משפטיות לזכויות ולחובות מלידתו ועד לפטירתו, אלא אם כן אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בהחלטה שיפוטית. לפיכך, כל אדם כשר לערוך צוואה, אלא אם כן נשללה ממנו כשרות זו.

מיהו פסול דין?

סעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע:

"אדם שמחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו אינו מסוגל לדאוג לענינים, רשאי בית המשפט, לבקשת בן-זוגו או קרובו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, ולאחר ששמע את האדם או נציגו, להכריזו פסול-דין."

כדי שבית המשפט יכריז על אדם כפסול דין, נדרש שאותו אדם:

א. יסבול ממחלת נפש או ליקוי שכלי.

ב. המחלה או הליקוי גורמים שהוא איננו מסוגל לדאוג לענייניו והוא צריך באפוטרופוס שידאג לו.

ג. הליקוי השכלי או המחלה הם באופן קבוע, לפחות לתקופה מסוימת, ואינם תופעה חולפת.

תשומת לב שלא כל מי שיש לו אפוטרופוס מוגדר כפסול דין. שכן בסעיף 80 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות נקבע כי חסוי הוא מי שבית המשפט מינה לו אפוטרופוס או רשאי למנות לו לפי סעיף 33 לחוק. ובסעיף 33 נקבע כי מלבד קטינים ישנם שני אנשים שבית המשפט רשאי למנות להם אפוטרופוס: א. פסול דין. ב. אדם אחר שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לעניניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו.

מכאן שלא כל חסוי שמונה לו אפוטרופוס הוא פסול דין. שכן אפוטרופוס ממונה גם לאדם שאינו פסול דין אלא אינו יכול לדאוג לענייניו מסיבות אחרות.

פסילת צוואה שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה

צוואה נפסלת אם נעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה. מה ההגדרה של "ידע להבחין בטיבה של צוואה"?

הפסיקה קבעה כי: רואים אדם כיודע להבחין בטיבה של צוואה אם בשעת עריכת הצוואה הבין:

• שהוא חותם על צוואה.
• הבין כי הוא נותן את רכושו ולמי הוא נותנו.
• ידע את היקף רכושו.
• היה מודע לציפיות של אלה שהוא מיטיב עימהם ושל אלה שהוא מדיר מצוואתו.

הטוען כי בשעת עשיית צוואה לא ידע המצווה להבחין בטיבה של צוואה – עליו הנטל להוכיח טענתו. לעניין זה לא די בהעלאת ספקות גרידא אלא יש צורך בראיות ממשיות וברורות. ויובהר, מצווה יכול שיהיה שרירותי בחלוקת רכושו, שכן צוואתו מהוה מימוש האוטונומיה של רצונו. בחינת השאלה אם ידע מצווה או לא ידע להבחין בטיבה של צוואה, היא לעולם בחינה עובדתית בנסיבותיו של כל מקרה (ר' בעמ 3539/17 פלונית נ' פלוני).

נקבע כי עדות מעת עריכת הצוואה, עדיפה מחוות דעת רפואית לאחר הפטירה.

ההגבלה על מי שלא ידע להבחין בטיבה של צוואה נכון גם למי שדעתו משובשת עליו. לא תוכר צוואה של מי שחולי נפשו מעקם את שיפוטו הרציונאלי, המציאות נתפסת על ידו בצורה מעוותת, ומחשבות והזיות שווא רודפות אותו, וגורמות לו לכתוב צוואה המדירה את יורשיו הטבעיים.

יחד עם זאת חשוב לציין כי מחלת נפש אינה גורעת מכשרות המצווה, אלמלא השפיעה על כושר שיפוטו, וגרמה לו לכתוב צוואה שונה. כמו כן יש דרגות שונות של חולי נפש, ומצבים מנטאליים שונים.

ב-עא 851/79 שולמית בנדל נ' דורון בנדל קבע בית המשפט העליון:

"9. הגבלת כשרות זו, הנובעת מחוסר היכולת להבחין בטיבה של צוואה, אין עניינה בסטטוס של המצווה אלא במצבו הנפשי והגופני בשעת עריכת הצוואה. סטטוס של קטינות או פסלות מביא לבטלות הצוואה, גם אם הקטין או פסול הדין ידעו להבחין בטיבה של צוואה. ואילו בענייננו הצוואה תהא בטלה, רק אם יוכח – בעדות רפואית או אחרת – כי המצווה לא ידע להבחין בטיבה של הצוואה. נטל השכנוע בעניין זה מוטל על הטוען לחוסר כשרות זו (ראה: ע"א 190/68 [1]). חומר הראיות צריך להתייחס למועד עריכת הצוואה. על כן תקפה צוואה, שנעשתה בתקופה, שבה ידע המנוח להבחין בטיבה, גם אם לפני כן ולאחר מכן השתנה המצב (lucidum intervalum) (ראה: הצעת חוק הירושה (משרד המשפטים, תשי"ב) 75).

.10"לא ידע להבחין בטיבה של צוואה" מהו? ביטוי זה לא הוגדר על-ידי המחוקק, ואין זה רצוי, כי אנו נקבע בו מסמרות. המחוקק קבע אך הנחיה כללית, אשר מטרתה לבחון, אם המצווה היה מודע למהות מעשיו ותוצאותיהם. בהקשר זה ניתן לקחת בחשבון את מודעתו של המצווה לעובדה שהוא עורך צוואה, את ידיעתו על דבר היקף רכושו ויורשיו, ואת מודעותו לתוצאות עשיית הצוואה על יורשיו … המשקל, שיינתן לשיקולים אלה ואחרים, הוא דבר המשתנה מעניין לעניין, על-פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה."

בע"א 7506/95 שוורץ נ' בית אולפנא בית אהרון וישראל קבע בית המשפט העליון:

"10. השאלה אם הבין המנוח את טיב הצוואה שעליה חתם נבחנת על-פי הנסיבות המתקיימות בעת עריכת הצוואה עצמה. כבר נפסק כי "גם מקום בו סבל פלוני מרגעים או אף מתקופות שבהן נתערפלה דעתו, הרי אם מצא בית המשפט כי היה צלול ביום עשיית הצוואה – ולא כל שכן, אם כך היו פני הדברים במועד עשייתה הלכה למעשה – הריהו רשאי וצריך לקבוע, כי פלוני 'הבין את טיבה' של הצוואה שעה שעשה אותה" … משהייתה בפני בית-משפט קמא עדות הנוטריון, המלמדת על כשירותו של המנוח במעמד עריכת הצוואה עצמו להביע את רצונו ולהבין את טיבה, ומשנתקבלה עדות זו על-ידי השופט המחוזי כמהימנה – רשאי היה להעדיפה מעדויות אחרות, ולבסס עליה את מסקנתו בדבר יכולתו של המנוח להבחין בטיבה של הצוואה בשעה שנעשתה."

נטל הראיה בפסילת צוואת פסול דין

כאשר מדובר על טענות לפסול דין, ואי הבחנה בטיבה של צוואה, נטל ההוכחה מוטל על המבקש לפסול את הצוואה. הסיבה לכך שישנה חזקה שכל עוד לא הוכרז אדם כפסול דין, שאיננו פסול דין. כך גם חזקה אדם מבין בטיבה של צוואה, כל עוד לא הוכח אחרת.

פסילת צוואה והעדר כשירות לצוות – סיכום

העדר כשרות לצוות מובילה לפסילת צוואה. אולם לא בכל מקרה יקבל בית המשפט טענה בדבר העדר כשרות לצוות, אלא יבחן את המקרה לגופו. האם מדובר בקטין או פסול דין והאם המצווה ידע והבין מה מהות הצוואה שערך. 

על מנת לקבל יעוץ וטיפול מקצועי של עורך דין ירושות וצוואות התקשרו עכשיו: 03-5758484.

משרדו של עו"ד ונוטריון יצחק גולדשטיין מתמחה במגוון שירותים משפטיים הקשורים לשמירת העושר המשפחתי, לרבות עריכת צוואה, בקשה לצו ירושה, בקשה לקיום צוואה, התנגדות לצוואה, ניהול עיזבון, עריכת הסכמי חלוקת עיזבון והסתלקות מעיזבון, ניהול הליכים בבית המשפט לענייני משפחה ואצל הרשם לענייני ירושה, וליווי משפטי אישי ומסור.

הידע והניסיון המשפטי והכלכלי של משרדנו עומד לרשות לקוחותיו בתיקי עיזבון בהם מעורבים בדרך כלל היבטים עסקיים ומסחריים בקנה מידה משמעותי.

אם אתם מחפשים עורך דין מקצועי ושירות מצוין בתחומי הירושה, הצוואות והעיזבון, משרדנו עומד לרשותכם.