סוגי צוואות

איך כותבים צוואה? חוק הירושה בישראל קובע שישנם ארבע סוגי צוואות תקפות שאפשר לערוך: צוואה בעל פה-צוואת שכיב מרע, צוואה בפני רשות-צוואה נוטריונית, צוואה בעדים, צוואה בכתב יד. מה ההבדלים בין כל אחת מהצורות, מתי צוואה לא תקפה ועל מה חשוב לשים לב כדי שצוואה תהיה תקפה?

סוגי צוואות – צוואה בעדים

הצוואה הנפוצה ביותר היא צוואה בעדים כלומר שהמצווה חותם עליה בפני עדים והם מאשרים אותה בחתימתם. כדי שהצוואה תהיה תקפה על העדים להיות בני 18 או יותר. העדים לא יכולים להיות היורשים או קרוביהם.

צוואה בפני רשות (נוטריונית)

דרך נוספת לעריכת צוואה היא בפני רשות. כלומר אמירת הציווי או חתימה עליו בפני שופט בית המשפט לענייני משפחה, בפני הרשם לענייני ירושה. אפשרות נוספת היא בפני נוטריון ולכן היא נקראת גם צוואה נוטריונית.

צוואה בכתב יד

המצווה יכול להביע את רצונו באמצעות כתיבתו בכתב יד. צוואה בכתב יד תקפה אף ללא חתימת עדים עליה.

צוואה בעל פה – שכיב מרע

אדם שהוא שכיב מרע, כלומר רואה עצמו על ערש דווי יכול לומר את הציווי בעל פה בפני שני עדים. על העדים לרשום את דבריו ולמוסרם לרשם לענייני ירושה.

צוואות הדדיות

צוואה הדדית אינה אחת מ-4 סוגי צוואות בישראל. מדובר על צוואה אותה עורכים בני זוג באחת מ-4 הדרכים המנויות לעיל.
המיוחד בצוואה זו הינה עריכתה ביחד ע"י בני הזוג וההסתמכות ההדדית של כל אחד מהם על השני. לאור אופייה המיוחד קבע המחוקק בתיקון לחוק הירושה משנת 2005, כי לא ניתן לבטל או לשנות אותה ללא הודעה לשני. אם השינוי או הביטול מתבצע לאחר הפטירה, על המשנה להחזיר לעיזבון מה שקיבל מכוח הצוואה.
למידע נוסף ראו – צוואה הדדית – מדריך מפורט.

מעין צוואה

גם כאן לא מדובר על אחת מ-4 צורות לעריכת צוואה בישראל. הכוונה כאם להוראה של המחוקק לגבי ירושת ידועה בציבור.
בסעיף 55 לחוק הירושה נקבע שידוע/ה בציבור יורש את בן/בת הזוג חדשה כאילו נערכה צוואה. כלומר, במצב בו המנוחה לא הותירה צוואה אלא רק ידועה בציבור ויורשים אחרים, היא תירש אותו כמו אישה נשואה, אך לא מכוח ירושה רגילה אלא ירושה המכונה "מעין צוואה".

סוגי צוואות בישראל – סיכום

לאחר סקירה קצרה של הצוואות התקפות, נמליץ למי שמתעניין בעריכת צוואה לקרוא בעיון את המדריכים הספציפיים של סוג צוואה. כן מומלץ לקרוא את המדריך המלא לעריכת צוואה.

תוכן עניינים
דילוג לתוכן