סעיף אריכות ימים

האם לאחר פטירת שותף בחשבון, השותף השני יכול להמשיך להשתמש בו? כיצד ניתן למנוע הקפאת חשבון בנק משותף לאחר שאחד מבעלי החשבון מת? מהו סעיף אריכות ימים (או טופס אריכות ימים)? על כך ועוד במאמר שלפניכם.

המצב ללא סעיף אריכות ימים הוא שחשבון של שותפים מוקפא ללא אפשרות אף לבצע פעולות פשוטות עד למתן צו ירושה או צו קיום צוואה.

מהו סעיף "אריכות ימים" בחשבון הבנק המשותף?

סעיף אריכות ימים או טופס אריכות ימים, הוא אחד הסעיפים בהסכם הארוך עליו חותמים בעת פתיחת החשבון. בסעיף זה, השותפים מורים לבנק כי אחרי פטירת אחד מהם, השותף האחר יוכל להמשיך לפעול בחשבון הבנק. בדרך זו נמנעת הקפאת החשבון לאחר פטירת אחד השותפים.

המקור לסעיף אריכות הימים הוא סעיף 13א לפקודת הבנקאות שקובע לעניין חשבון משותף, כי בעלי חשבון משותף יכולים להתנות עם הבנק, שבפטירת אחד מבעלי החשבון, בעל החשבון שנותר בחיים, או מיופה כוחו של הנותר בחיים, יוכל להמשיך ולעשות פועלות בחשבון הבנק. תנאי זה הינו ביחסים שבין הבנק לבין בעלי החשבון.

על פי הוראת בנק ישראל, סעיף תוחלת החיים הנוכחי הוא תקן בפתיחת חשבון בנק על ידי בני זוג. במקרה של חשבון בנק ישן, מומלץ לבדוק עם הבנק את קיומו של הסעיף.

טופס אריכות ימים הוא בדרך כלל ברירת המחדל, אם בעלי החשבון המשותף רוצים לשנות את ההוראה, הם צריכים למסור לבנק הוראות נוספות, ולבקש לחתום בבנק על סעיף מתאים אשר משנה את אורך סעיף התנאים.

נוסח סעיף אריכות ימים בנק (טופס אריכות ימים)

נוסח סעיף אריכות ימים בנק לאומי די דומה לנוסח בבנק מזרחי, דיסקונט או פועלים. בגדול תוכן הסעיף הוא כי אם יקטן מספר השותפים בחשבון בגלל פטירה, הלקוחות שנותרו בחיים או מיופי כוחם, יוכלו  להמשיך לפעול בחשבון, וליורשי המנוח ו/או מנהלי עזבונו לא תהיה זכות לפעול בחשבון. כ"כ נכתב בסעיף כי אין בו כדי לקבוע בעלות בכספים ובמסמכים בחשבון בעת הפטירה. עוד קובע הסעיף כי אם הלקוחות  מחקו את הסעיף שכותרתו "סעיף אריכות ימים בחשבון משותף" או אם הם הודיעו לבנק בכתב על רצונם שהסעיף לא יחול, וכן אם אחד מהשותפים הוא תאגיד, אזי, בעת פטירה של לקוח שאינו תאגיד, השותפים בחשבון יוכלו לפעול בחשבון רק ביחד עם מנהלי עיזבון המנוח, או יחד עם יורשי הנפטר.

האם סעיף אריכות ימים בחשבון בנק משותף מעניק בעלות על הכספים?

תפיסה מוטעית נפוצה היא כי סעיף אריכות ימים מעניק לשותף שנותר בחיים בעלות על הכספים, ניירות הערך והזכויות בחשבון, כך שיוכל לעשות בהם כרצונו. בפועל, מותו של בן זוג בחשבון בנק אינו מקנה בעלות על הכספים גם אם קיים סעיף אריכות הימים.

הסעיף מאפשר לבנק לבעל החשבון שבחיים לפעול בחשבון, ללא סיכון מתביעות יורשים או מנהל העיזבון. כפי שנקבע בסעיף הוא חל ביחסים שבין הבנק לבין בעלי החשבון המשותף.

סעיף היוותרות בחיים הוא היא רק אפשרות לבצע עסקאות שגרתיות בחשבון, אך ללא הוראה של בעלות על הכספים. סעיף אריכות החיים חל רק על רמת היחסים בין הבנק ללקוח ואינו משנה את יחסי הבעלות בין בעלי החשבון המשותף או בינם לבין יורשיהם.

סעיף היוותרות בחיים אינו צוואה, שכן הוא לא מנוסח כצוואה. הסעיף אינו מהווה הסכם בדבר ירושה (סעיף 8(א) לחוק הירושה) מאחר שהוא לא מקנה זכויות. הסעיף אף אינו  מתנה לאחר מיתה לפי הוראות סעיף 8(ב) לחוק הירושה, שוב מכיון שאינו מקנה זכויוץ. לפיכך הסעיף אין הוא משנה את זכויות היורשים ואינו גורם להעברת כספים, ניירות ערך וזכויות אחרות מבעל החשבון המשותף שמת לשותף בחשבון שנשאר בחיים.

בהתאם להוראות הסעיף, הבנק רשאי להתיר לבעל החשבון הנותר לבצע עסקאות בחשבון ולמימוש כספים. אולם, בכל הנוגע ליחסים שבין היורשים, הם יכולים לתבוע אותו על פעולות שביצע ועל כל או חלק מהכספים שמשך, בגלל שהסעיף לא העניק לו זכויות.

למי שייכים הכספים בחשבון בנק משותף לאחר פטירה?

לאור הדיון שלעיל מתעוררת השאלה, למי שייכים הזכויות בחשבון המשותף? האם ברור שהכספים וני"ע שייכים בחלקים שווים לשני בעלי החשבון. התשובה לכך היא שמדובר בשאלה לא פשוטה. חשוב לדעת כי הרישום אינו הדבר היחיד שקובע ובית המשפט יבחן את הדברים לעומק. למידע נוסף ראו מאמרנו "החשבון המשותף" – האם צירוף שותף לחשבון בנק מקנה לו זכויות בכספים שבחשבון ?

תביעת כספים שנלקחו שלא כדין מחשבון הבנק של המנוח

מאחר שסעיף אריכות הימים, אינו מקנה זכויות לשותף בחשבון שנותר בחיים, במקרים בהם נלקח כסף מחשבון בנק של נפטר שלא כדין לפני פטירת המנוח או לאחר מכן, יש להגיש תביעה נגד השותף.

על מנת לקבל יעוץ וטיפול מקצועי של עורך דין ירושה צוואה ועיזבון התקשרו: 03-5758484.