פסילת צוואה מחמת השפעה בלתי הוגנת

פסילת צוואה מחמת השפעה בלתי הוגנת בעריכת צוואה – סעיף 30 לחוק הירושה קובע: כי הוראה בצוואה שנכתבה עקב אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה. גם הוראה מחמת טעות בטלה אלא אם כן בית המשפט יכול לקבוע בבירור מה היה המצווה מורה בצוואתו אלמלא הטעות, שאז יתקן בית המשפט לפי זה את דברי הצוואה.

החופש לצוות

חשוב להבהיר כי לא כל מקרה בו ציווה הנפטר את רכושו לאדם שאינו יורשו הטבעי מלמדת על השפעה בלתי הוגנת. חוק הירושה מעניק לאדם חופש לצוות את רכושו למי שיחפוץ בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי.

מהי השפעה בלתי הוגנת בצוואה?

בפסיקה נקבע כי מדובר על השפעה שאינה שגרתית, אלא השפעה שיש בה חוסר הגינות בהתאם למושגים הנהוגים בחברה.

ישנם מספר דברים שכולם צריכים להתקיים כדי לקבוע השפעה בלתי הוגנת:

• המצווה נתון להשפעה.
• לנהנה הייתה אפשרות ואמצעים להפעיל השפעה בלתי הוגנת.
• הצוואה נחזית להיות תוצאה של השפעה בלתי הוגנת.

בשביל לקבוע מבחנים אלו יש לבדוק:

• מצבו הפיזי והמנטאלי של המצווה בעת עריכת הצוואה.
• חולשת המצווה ותלותו בזולת.
• בדידותו וניתוקו של המצווה מאנשים אחרים.
• קשריו של המצווה עם הנהנה ואנשים אחרים.

מבחנים לתלות

בדנ"א 1516/95 מרום נ' היועמ"ש, קבע בית המשפט העליון 4 מבחנים מרכזיים שיקלו על ההכרעה האם הייתה השפעה בלתי הוגנת:

"ביטויי התלות כמבחני עזר לקיומה

11. כיצד ועל יסוד מה עשוי בית-המשפט לקבוע, שהמצווה היה תלוי בנהנה, וכי תלותו הייתה בעוצמה מספיקה להקמת חזקה בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת? בפסיקה נעשה שימוש בביטוייה המוכרים של התלות כבאבני-בוחן, שבית-המשפט עשוי להסתייע בהן בבואו להכריע בשאלה זו. ארבעת המבחנים העיקריים הם: מבחן העצמאות; מבחן הסיוע; מבחן הקשר עם בני-אדם אחרים ומבחן נסיבות עריכת הצוואה.
12. תלות ועצמאות: המבחן הבסיסי להכרעה בדבר קיומה ועוצמתה של תלות הוא מבחן העצמאות. זהו מבחן של מידה, המיוסד על היותן של "עצמאות" ו"תלות" שני מושגים הפכיים. השאלה שבית-המשפט מציג לעצמו היא, כלום בתקופה הרלוונטית לעשיית הצוואה היה המצווה "עצמאי" – מן הבחינה הפיזית ומן הבחינה השכלית-הכרתית – ועד כמה. לתשובה לשאלה זו יש משקל רב בגיבוש ההכרעה: ככל שהמצווה היה עצמאי יותר, מכל אחת משתי הבחינות האמורות, תתחזק נטיית בית-המשפט לשלול קיום תלות של המצווה בנהנה. והוא הדין, כמובן, בהיפוך היוצרות;

ככל שהמצווה היה עצמאי פחות, באיזו משתי בחינות אלו, תתחזק הנטייה לחייב את קיום התלות.

…

13. תלות וסיוע: מקום שבו מתברר, כי המצווה אכן לא היה עצמאי, ועקב כך נזקק לסיוע הזולת, מתעורר צורך לבחון אם הקשר שהתקיים בינו לבין הנהנה התבסס על מתן הסיוע שהמצווה נזקק לו (פרשת רכטמן הנ"ל [8], בעמ' 772). ואם היה זה הנהנה, אשר סייע למצווה להתגבר על קשייו ומגבלותיו, ייטה בית-המשפט לקבוע שהמצווה היה תלוי בנהנה … חשיבות מיוחדת נודעת, בעניין זה, לשאלה אם הנהנה היה היחיד שסייע למצווה בכל צרכיו, או שהמצווה הסתייע גם באחרים. הדעת נותנת שכאשר אנשים אחדים חולקים ביניהם את מטלות הסיוע, מידת תלותו של המצווה בכל אחד מהם היא, מטבעה, קטנה יותר, ומתמעט החשש להיווצרות תלות העלולה להוות פתח להשפעה בלתי הוגנת. לא כן הדבר מקום שבו הנהנה היה האדם היחיד אשר סייע למצווה. סיועו של אדם אחד עלול להעמיד את המצווה במצב של תלות מוחלטת באדם המסייע לו, וקיום מצב דברים כזה עשוי להוות שיקול התומך בהקמת חזקה להשפעה בלתי הוגנת …
14. קשרי המצווה עם אחרים: ההכרעה בשאלה, אם ועד כמה היה המצווה תלוי בנהנה, עשויה להיות מושפעת גם מהיקף הקשרים שקיים המצווה עם אחרים זולת הנהנה וממידתם. ככל שיתברר כי בתקופה הרלוונטית לעריכת הצוואה היה המצווה מנותק לחלוטין מאנשים אחרים, או שקשריו עם אחרים היו מועטים ונדירים, תתחזק ההנחה שהמצווה אכן היה תלוי בנהנה …

אכן, בעצם בידודו של המצווה מן העולם יש כדי להגביר את תלותו בנהנה. מכאן, שלעניין ההכרעה בשאלת התלות אין זה מעלה או מוריד מה גרם לבידודו של המצווה; כלום היה זה הנהנה, או התנהגותם של אחרים, או שמא בידודו של המצווה נבע מנסיבות שהיו קשורות במצבו האובייקטיבי (פרשת אהרונסון [11], בעמ' 341).

15. מבחן נסיבות עריכת הצוואה: סעיף 35 לחוק הירושה קובע, כי מי שלקח חלק בעריכת צוואה – הוראת הצוואה המזכה אותו, או את בן-זוגו, בטלה. ואולם אפשר שמעורבות הנהנה לא תגיע עד כדי לקיחת חלק בעריכת הצוואה, אך תהווה ראיה לכאורה להשפעה בלתי הוגנת על המצווה, או, למצער, שיקול רלוונטי להקמת חזקה בדבר קיומה של השפעה כזאת עליו …

האם כל תלות = פסילת צוואה?

התשובה הינה שלילית, בית המשפט פסק כי תלות כשלעצמה אינה מספיקה כדי להוכיח לחץ לא הוגן. השימוש במבחנים שלעיל צריך להיעשות בזהירות רבה. בעצם התלות אין ראיה להשפעה בלתי הוגנת, או חזקה לקיומה. יש להוכיח פסול בהשפעה עקב ניצול התלות.

16. כל אחד מארבעת המבחנים הנזכרים עשוי לסייע לבית-המשפט בגיבוש הכרעתו לעניין קיומה של תלות. אין צריך לומר, כי בית-המשפט רשאי לעשות שימוש במבחנים נוספים. כן עשוי הוא להתרשם, בדבר קיומה או היעדרה של תלות, גם מנסיבותיו של מקרה נתון, שלא ניתן לגזור מהן כלל שניתן להיעזר בו לצורך ההכרעה במקרים אחרים. אך יצוין, כי השימוש בכל אחד מהמבחנים האמורים מחייב זהירות רבה. אכן, השימוש בכל אחד מהמבחנים עשוי לסייע לבית-המשפט לקבוע אם בעת כתיבת צוואתו היה המצווה במצב של תלות וההכרעה בשאלת התלות עשויה לסייע לו לקבוע אם המצווה היה נתון להשפעה בלתי הוגנת. אך חשוב לזכור, כי בתלות, כשלעצמה, אין משום ראיה מספקת לקיומה של השפעה בלתי הוגנת, ואף לא להקמת חזקה בדבר קיומה.

…

משמע, שלהקמת חזקה לקיומה של השפעה בלתי הוגנת דרוש ביסוס עובדתי נוסף. למצער על בית-המשפט להשתכנע, כלשונה של הילכת בן נון [2], כי תלותו של המצווה בזולת הייתה "כה מקיפה ויסודית שניתן להניח כי נשלל רצונו החפשי והבלתי-תלוי" (שם, בעמ' 378). הווי אומר, כי לא התלות היא העיקר, אלא ההסתברות שהתלות שללה את רצונו החופשי של המצווה. יפים לכאן דברי אזהרתו של הנשיא שמגר:

"אכן, המנוח היה כבן 80 בעת שערך את הצוואה, וככל הנראה היה גם חולה, אך אין בשני נתונים אלה כדי לבסס טענה בדבר השפעה בלתי הוגנת של המשיבה. צוואות אינן נערכות תמיד על-ידי מי שבריא ושלם ואינו חרד מיומו הקרב, אלא דווקא היפוכו של הדבר הוא התדיר; בכך כשלעצמו אין, כמובן, כדי לפסול תקפותה של הצוואה" (ע"א 510/90 כצנשטיין נ' סידרנסקי (להלן – פרשת כצנשטיין [19]), בעמ' 225).

…

האם די בנסיבות מעוררות חשד להקמת החזקה?

17. כלום להקמת חזקה בדבר קיום השפעה בלתי הוגנת, די בהוכחת נסיבות המקימות יסוד לחשד שהמצווה, בעת עריכת הצוואה, היה נתון להשפעה בלתי הוגנת? לשאלה זו – הראשונה מבין שתי השאלות שהועמדו להכרעתנו בדיון נוסף זה – יש להשיב בשלילה. נטל השכנוע להוכחת קיומה של השפעה בלתי הוגנת רובץ – על-פי הילכת סוטיצקי [3] – על המתנגד לקיום הצוואה…"

השפעה בלתי הוגנת – נטל ההוכחה

נטל השכנוע וההוכחה מוטל על המתנגד לקיום הצוואה. עליו להוכיח שהצוואה נכתבה עקב לחץ לא הוגן. אולם באשר נטל הבאת הראיות ישנם פסקי דין סותרים. מצד אחד הנטל הינו על המתנגד שכן הוא הטוען שנפל פגם בצוואה ועליו להוכיח זאת. מאידך, ככל שישנה חזקה שהייתה השפעה בלתי הוגנת, לרוב לא יהיו לו ראיות להשפעה כזו, מכיוון שלא היה בעת עריכת הצוואה. לכן, נטל הבאת הראיות הוא על המבקש לקיים את הצוואה, שהיה יכול בעת עריכת הצוואה להביא עדים, נוטריון וכו' להוכיח את רצון המצווה.

פסילת צוואה לטובת מטפל

מה דינה של צוואה לטובת מי שטיפל במצווה? האם זו הכרת תודה, ומדובר בצוואה כשרה, או האם תתקבל טענה שמדובר בצוואה לטובת מי שהשפיע באופן בלתי הוגן על המצווה?

בפסק דין של בית משפט מחוזי חיפה בז (חי') 639/90 סולי סטיינבוק נ' אליהו מזרחי, אשר אושר בפסק דין  בית המשפט העליון עא 4284/91 סולי סטיינבוק נ' אלי מזרחי, נקבע כי אין פסול בכך שאדם מטפל בגלמוד בתקווה שיגמול לו בצוואה לטובתו. יתרה מכך, אין בעובדה זו כדי לפסול את הצוואה, אף אם המטפל ביקש שתעשה צוואה לטובתו.

החוק אינו מורה על פסילת צוואה שנעשתה לאחר השפעה או שכנוע, כשהם נעשו בנימוס וללא לחץ או איומים כלשהם. באותו מקרה לא הובאה כל ראיה ממנה עולה שהמשיב הפעיל או ניסה להפעיל השפעה בלתי הוגנת על המנוח, שיעשה צוואה לטובת הנהנה. בצוואה המנוח ביטא את רצונו החופשי להעביר את נכסיו לנהנה כהכרת תודה על הטיפול המסור שהעניק לו.

גם הטענה למעורבות בעריכת צוואה נדחתה באותו מקרה על ידי בית המשפט. לאור עדותו של העו"ד שניסח את הצוואה, כי הנהנה לא השתתף באף אחת מפגישותיו עם המנוח בקשר לצוואה.

השפעה בלתי הוגנת במתנה

בתי המשפט פסקו כי הדוקטרינה של פסילת צוואה עקב השפעה בלתי הוגנת, נכונה גם למקרה של מתנה. כשם שצוואה נפסלת עקב כך גם מתנה יכולה להיפסל בטענה שניתנה עקב השפעה בלתי הוגנת (ת"א 2114-08 פנינה שפיגל נ' ריקי שחם-רביצקי , עא (ת"א) 1612/03 שמואל גרינפלד נ' אסתר בן צבי).

החשש מפני ציווי נכסים למטפל

משפחות רבות מתמודדות עם החשש הכבד כי בן משפחתם הקשיש יוחתם על ידי מטפלו לצוואה עבורו. בן משפחה קשיש עלול לא לדעת על מה הוא חותם, או לחתום מפחד ממי שמטפל בו.

במקרה שחשש זה מתממש, צפויה מערכה משפטית לא קלה ולא קצרה. על בני המשפחה להוכיח שהייתה השפעה בלתי הוגנת. נטל כבד ללא ספק.

כיצד ניתן למנוע החתמה הקשיש על ידי המטפל?

ישנם מספר דברים שיש לעשות על מנת להקטין את הסיכון להענקת נכסים למטפל.

• אם הקשיש כשיר ואינו פסול דין, יתכן שירצה להעביר בחייו נכסים לבני משפחתו, והם יאשרו כי הם מאשרים לו להשתמש בנכס עד אריכות ימיו.
• אם הקשיש כשיר ואינו פסול דין, הוא יכול לחתום על צוואה לטובת בני משפחתו, טרם הכנסת המטפל. אמנם צוואה מאוחרת מבטלת את הראשונה, אבל זה מלמד על רצונו.
• אם הקשיש אינו כשיר, יש לבקש להכיר בו כפסול דין ולבקש למנות לו אפוטרופוס. פסול דין אינו יכול לערוך צוואה ואינו יכול להעניק מתנות למי שמטפל בו.
• יש להחתים את העובד שהוא לא זכאי למתנות מהקשיש, ושאין לו חלק בדירה למרות שהוא גר עם הקשיש.
• על בני המשפחה לפקח על פעולות המטפל ויחסיו עם הקשיש.
• רצוי שבן משפחה יתמנה כמיופה כח בחשבון על מנת לפקח שלא יוצאים ממנו כספים או נעשה שימוש באשראי ללא הסכמת בעל החשבון.

טיפול עורך דין בנושא פסילת צוואה

משרדו של עו"ד ונוטריון יצחק גולדשטיין מתמחה במגוון שירותים משפטיים הקשורים לשמירת העושר המשפחתי, לרבות עריכת צוואה, בקשה לצו ירושה, בקשה לקיום צוואה, התנגדות לצוואה, ניהול עיזבון, עריכת הסכמי חלוקת עיזבון והסתלקות מעיזבון, ניהול הליכים בבית המשפט לענייני משפחה ואצל הרשם לענייני ירושה, וליווי משפטי אישי ומסור.

הידע והניסיון המשפטי והכלכלי של משרדנו עומד לרשות לקוחותיו בתיקי עיזבון בהם מעורבים בדרך כלל היבטים עסקיים ומסחריים בקנה מידה משמעותי.

אם אתם מחפשים עורך דין מקצועי ושירות מצוין בתחומי הירושה, הצוואות והעיזבון, משרדנו עומד לרשותכם.

על מנת לקבל יעוץ וטיפול מקצועי של עורך דין ירושות וצוואות התקשרו עכשיו: 03-5758484.