זכות מגורים בדירת ירושה

האם יש זכות מגורים בדירת ירושה לבן זוג של המנוח? האם ילד של המנוח שהתגורר איתו לפני הפטירה זכאי להמשיך לגור בדירה? האם הוא יכול להעלות טענה של דיירות מוגנת? איזה זכויות ניתן לקבל מכוח סעיף 115 לחוק הירושה וסעיף 108 לחוק הירושה?

זכות מגורים בדירת ירושה לתקופה קצרה

סעיף 108 לחוק הירושה קובע כי מי שגר עם המנוח לפני הפטירה, זכאי להמשיך לגור בדירה 3 חודשים, ואם הוא יורש זכאי להמשיך לגור בדירה 6 חודשים.

זכות מגורים בדירת ירושה – להמשיך להתגורר בדירה כשוכר

סעיף 115 לחוק הירושה קובע כי דירה שהמנוח היה בעלים שלה וגר בה לפני הפטירה, בן-זוגו, וילדיו והוריו אם הם גרו איתו לפני הפטירה, הם יכולם להמשיך להתגורר בה כשוכרים מאת יורשי הדירה. דמי השכירות, תקופת השכירות ושאר תנאי השכירות ייקבעו בהסכם בין הירושים לבין מי שממשיך להתגורר בדירה, ואם לא מגיעים להסכמה בית המשפט יקבע את התנאים. בין השאר בית המשפט יכול לקבוע כי הזכות קיימת רק למי שאין לו דירה אחרת; שבעלי הזכות יתגוררו רק בחלק מהדירה ובלבד שהיא תכלול את המטבח וחדרי שירות ככל שישנם.

מטרת ההוראה היא להביא פתרון זמני למגורים של בני משפחת המנוח שהתגוררו איתו לפני פטירתו, ובכך למנוע מהם סבל נוסף.

בפסיקה נקבע כי הסעיף לא מקנה זכות חזקה יחודית בדירה לכל החיים, אלא רק זכות לגור כשוכר של היורשים לתקופה ובדמי שכירות שיקבעו בהסכם, או ע"י בית משפט. עוד נקבע כי מדובר בדמי שכירות ראויים ולא בדמי שכירות של חוק הגנת הדייר.

תשומת לב כי זכות בני המשפחה אינה תלויה במשך התקופה שגרו עם המנוח. ולגבי אלמנה אין חשיבות לשאלה כמה זמן הייתה נשואה איתו.

זכות המגורים קיימת גם כלפי נושי העיזבון. הזכות קיימת גם כשהדירה לא הייתה בבעלות המוריש אלא רק זכות חכירה מעל 25 שנה, או זכות שכירות שלא הסתיימה.

הזכות קיימת רק אם גם המוריש וגם הזכאי התגוררו בדירה ערב הפטירה, ולא מספיק שהחזיקו בה ללא מגורים.

זכות המגורים בדירת המוריש היא אישית ואין אפשרות לתת אותה במתנה או להוריש אותה.

שיקולי בית המשפט בקביעת דמי השכירות ותקופת השכירות

מהם השיקולים שמנחים את בית המשפט בבואו לקבוע את תנאי השכירות?

נקבע כי השיקולים לגבי תקופת הזכות הם בין השאר: היכולת של הזכאי למצוא דיור חלופי; האפשרות שהזכאי יגור רק בחלק מהדירה (אך שיכלול לפחות מטבח וחדר שירותים); מצבו הפיזי והנפשי של הזכאי; מחלתו וצרכיו המיוחדים של הזכאי; מהות הזכות שהייתה למוריש והיקפה; התנהגות היורשים; האם היורשים השתהו בהגשת תביעה לסילוק יד הזכאי מהדירה.

גובה דמי השכירות הם לפי המחיר בשוק החופשי. אולם בית המשפט יכול להפחית את דמי השכירות במקרים מסוימים, כמו קבלת דמי מזונות נמוכים יותר.

הדין כאשר יש סתירה בין הצוואה להוראות סעיף 115

אם הצוואה סותרת את הוראות סעיף 115 לחוק הירושה, הוראות הצוואה גוברות, אלא א"כ במקרים מיוחדים שראה בית המשפט לסטות מהוראות הצוואה.

תשלום דמי השכירות ע"י העיזבון

יש מקרים בהם יורש זכאי לקבל "מזונות מן העיזבון". במקרה כזה אם יש לו זכות מגורים בדירה, הוא יכול לדרוש מהעיזבון לשלם את דמי השכירות כחלק מתשלום המזונות.

טענת דיירות מוגנת בירושה

פעמים רבות עולה טענת המתגורר בדירה כי יש לו זכות לדיירות מוגנת. בתי המשפט דחו טענות אלו על רקע המגמה לצמצם את תחולת סעיף 33 לחוק הגנת הדייר, וביחוד במקרה של יורש שלא הייתה כוונה לתת לו חזקה יחודית, והוא זכאי למגורים לפי סעיפים 108 ו-115 לחוק הירושה. להרחבה ראה – פירוק שיתוף בדירה שהתקבלה בירושה.

משרדו של עו"ד ונוטריון יצחק גולדשטיין מתמחה במגוון שירותים משפטיים הקשורים לשמירת העושר המשפחתי, לרבות עריכת צוואה, בקשה למתן צו ירושה, בקשה לקיום צוואה, התנגדות לצוואה, ניהול עיזבון, עריכת הסכמי חלוקת עיזבון, ניהול הליכים בבית המשפט לענייני משפחה ואצל הרשם לענייני ירושה, וליווי משפטי אישי ומסור.

אם עדיין יש לכם שאלות בעניין זכות מגורים בדירה משותפת לאחר פטירת בן הזוג, ואם אתם מחפשים עורך דין צוואות וירושות מקצועי ושירות מצוין, משרדנו עומד לרשותכם. ניתן ליצור עימנו קשר בטל':  03-5758484 או במייל: main@ygoldlaw.co.il.