רשלנות בנקים – העלמת עין ממשיכת כספים לא חוקית

בנק הפועלים חויב לשלם 6.5 מיליון ₪, בתוספת ריבית והצמדה משנת 2001

רשלנות הבנק אפשרה משיכת מיליוני שקלים בידי מי שלא היה מורשה חתימה

רשלנות בנקים היא תופעה נפוצה. הציבור בישראל נותן בבנקים אמון עיוור, ומאמין כי כל פעולה שנעשית ע"י בנק כשרה וישרה ואין לפקפק אחריה. אכן ברוב הגדול של המקרים פעולות הבנק נכונות, כשרות ואף מבוקרות, אולם לא אחת נתקלים אנו בפעולות פסולות, אם בשל פרשנות מוטעית של חוק או הוראה, ואם בשל רשלנות של הבנק או של מי מעובדיו.

בחודש מרץ 2001 פתחה חברת א.ג ירקות כבושים בע"מ (אשר נוסדה להקמת מפעל בהודו לירקות כבושים) חשבון בסניף כפר שלם של בנק הפועלים והפקידה בו מיליוני שקלים. מורשי החתימה בחשבון היו בעלי החברה, יעקב ישראל וישראל רוכביץ, ולצורך ביצוע פעולות בחשבון היה צורך בחתימות שניהם בצירוף חותמת החברה.

לטענת רוכביץ הוא קיבל ביום 18.6.2001 את דף החשבון הראשון ובו הפקדות כספים אך גם העברות רבות בחובה. לטענתו, היה ברור לו כי מדובר בהעברות לפק"מ כמוסכם, אך כשהתקשר למנהל הסניף לבירור היתרה בפק"מ, החל מנהל הסניף לגמגם ולא השיב לשאלותיו. עוד באותו יום הוא שלח פקס למנהל הסניף ודרש לקבל את כל הפרטים אודות משיכות הכספים.

bank-note-941246_640

למחרת הגיע לסניף, ביקש תדפיס חשבון מעודכן, והתעקש להמתין עד שמנהל הסניף יקבל אותו. אז התברר לו כי הכספים הוצאו מחשבון החברה שלא כדין על ידי אדם בשם דורי נוריאל, שהיה איש אמון של יעקב ישראל ומיופה כוחו בחשבונו הפרטי, אך לא היה מורשה חתימה בחשבון החברה.

בעקבות האירוע פוטר מנהל הסניף וכן העובדים שאיפשרו את המשיכות.

שני בעלי החברה הגישו למשטרה שתי תלונות נפרדות, אך איש לא הועמד לדין פלילי בעקבות התלונות.

נוסף לפניה למשטרה, פנתה התובעת באמצעות רוכביץ לגורמים שונים (מנכ"ל הבנק, תוכנית "כלבוטק", המפקח על הבנקים ונציב תלונות הציבור), לבדיקת התנהלות הבנק במטרה להשבת הכספים.

אחרי כמעט שבע שנים, בשנת 2008, החברה הגישה תביעה לבית משפט מחוזי תל אביב בסכום של כ-10.5 מ' ₪ (תא (ת"א) 1043-08 א. ג. ירקות כבושים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ). לטענתה, הבנק התרשל בכך שאיפשר למי שלא היה מורשה, להוציא כספים. לכן לטענת החברה, הבנק חייב להשיב את הכספים שהוצאו שלא כדין מהחשבון בתוספת ריבית והצמדה, וכן בפיצוי על הפרת חוזה והתפרקות החברה.

הבנק מצידו טען שהמשיכות היו חלק מגלגול כספים מתוחכם של חבורת נוכלים. הבנק טען שלמושך (נוריאל) היה יפוי כוח בחשבונות הפרטיים של  מי שהיה אחד מבעלי מניות בחברה, ולכן פקידי הבנק ראו בו כשלוחו. הבנק טען עוד שכל הפעולות נעשו לפי רצון החברה, ובעצם החברה הונתה את הבנק בכך שגלגלה כספים בהיקף גדול מאוד בחשבונות בנק שונים עבור מטרות לא כשרות. החברה נהגה, לכל הפחות, ברשלנות, ולכן אין על הבנק כל אחריות.

הבנק שלח הודעות צד ג' כנגד בעלי החברה, וזאת בטענה שהם רימו את הבנק ולכן עליהם לפצותו על מה שיחויב בתביעה. בעלי המניות ענו על כך שהם לא נהנו מגלגול הכספים אותו טוען הבנק.

פסק דין בעניין רשלנות בנקים

בפסק דין ארוך ומפורט דחה בית המשפט (כב' השופטת א' כהן) את טענות ההגנה של הבנק, משלא הוכח גלגול כספים כנטען. נקבע כי הבנק היה צריך להוכיח שנוריאל פעל בשליחותם של בעלי החברה – ובכך כשל לחלוטין. העובדה שמישהו הורשע בנוכלות אינה הופכת את כל מעשיו לפליליים, ומכל מקום אין בכך כדי לנקות את הבנק מאחריותו למשיכת הכספים בידי מי שלא היה מורשה לכך.

כבר בפתח פסק הדין מבקר בית המשפט בחריפות את התנהלות הבנק:

"התנהלות סניף הבנק אשר נחשפה בתיק זה הינה למצער בגדר רשלנות פושעת.

סניף הבנק בו התנהל החשבון פעל בחוסר שיקול דעת תוך התעלמות מ"נורות אדומות מהבהבות" ומכל אמת מידה סבירה המצופה מבנקאי.

מנהל הסניף והעובדים הרלוונטיים בסניף סיימו עבודתם בבנק בשל אותה התנהלות.

למרות זאת התעקש הבנק שלא להשיב לבעלת החשבון – החברה את הכספים שהוצאו מהחשבון ואף הגדיל לעשות כאשר ביקש בכתב הגנתו לסלק התביעה על הסף."

על מי שהיו עדי הבנק, וביניהם מי שהיה באותה עת מנהל סניף הבנק ועובד בכיר אשר פוטרו בעקבותיה של הפרשה, אמרה השופטת:

"עדים אלו עשו הכל על-מנת לנסות ולהרחיק מהם חשד לשיתוף פעולה פלילי עם דורי או כל מי שקשור לפרשה. מעדותם עלה, כי הגורמים בסניף נהגו בפרשיה שלפנינו לכל הפחות בדרך של רשלנות פושעת, וזאת בלשון המעטה".

זאת שעה שעדים אחרים של הבנק חיזקו דווקא את התביעה. כך למשל אמר מי שהיה באותה עת מנהל מחוז המרכז בבנק כי:

"מנהל הסניף לא פעל על-פי נהלים, חרג מסמכותו ולמעשה, ברשלנות מדרגה החמורה ביותר הוביל לנזק שנגרם לבנק".

בסופו של יום חויב הבנק לשלם לתובעת 6.5 מיליון ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 14.6.2001, וכן חויבה בהוצאות בסך 200,000 שקל לחברה + 35,000 לידי עמותת אמיגרנט שלה הבנק שלח הודעת צד שלישי אשר נדחתה.

הבנק הגיש ערעור לבית המשפט העליון על פסק הדין החריף (ע"א 6352/15 בנק הפועלים בע"מ נ' א.ג. ירקות כבושים בע"מ).

פרשה זו מצטרפת לשורה ארוכה של פסקי דין שחייבו בנקים להחזיר כספים ללקוחותיהם או לחדול מגבית כסף.

מוסר השכל – בכל מקרה בו נוכח לקוח כי נעשו בחשבונו פעולות בניגוד להוראותיו או בניגוד להתחייבויות הבנק, או שהוא נתקל במקרה רשלנות בנקים, עליו להיוועץ בעו"ד התמתחה בבנקאות, אשר יוכל לדאוג במקרה המתאים לתיקון העוולה ולהשבת כספים.

piggy-bank-2889046_640

משרדנו לא ייצג בתיק זה.


למשרד עו"ד יצחק גולדשטיין ניסיון עשיר בתחום הבנקים, וזאת בין השאר במסגרת ייצוג בנק מוביל משך למעלה מ- 25 שנה, בין השאר בתביעות שהגיש המשרד בשם הבנק כנגד חייבים, בייצוגו כזוכה בלשכות ההוצאה לפועל, וכנושה בהליכי פשיטת רגל ופירוק חברות, וכן בייצוג הבנק בהתגוננות מפני תביעות שהוגשו כנגדו.

משרדנו ניהל אלפי הליכים משפטיים בתחום הבנקים בכל הערכאות, החל מלשכות ההוצל"פ, בתי משפט השלום, בתי המשפט המחוזיים, ובית המשפט העליון, והשיג תוצאות מרשימות ביותר, כולל תקדימים משפטיים רבים.

משרד עו"ד יצחק גולדשטיין מעניק טיפול וייעוץ משפטי ברמה מקצועית גבוהה בכלל הסוגיות המשפטיות הנוגעות לתחום הבנקים, תוך מתן שירות אישי אדיב.

דילוג לתוכן