טעות בערבות בנקאית שהופקה לצורך השתתפות במכרז

מהי ערבות בנקאית אוטונומית?

ערבות בנקאית אוטונומית הינה התחייבות בלתי מותנית של הבנק לשלם סכום מוגדר עם קבלת דרישה. הערבות מוצאת לבקשת לקוח הבנק, המתחייב לשפות את הבנק עבור מתן הערבות ותשלומה.

הערבות הבנקאית מהווה מכשיר פיננסי מקובל בעולם העסקים, ומועדף על פני בטחונות אחרים, הן משום שהתשלום אינו תלוי ביכולתו הכלכלית של האדם, אלא בזו של הבנק – מוסד פיננסי איתן ומכובד – והן משום שמימוש הערבות נעשה באופן מהיר ויעיל.

השימוש במכשיר זה מקובל בהסכמים מסחריים בהיקפים גדולים, בהסכמי שכירות, במכרזים, ובמכירת נכסים בהליכי מימוש בהם נדרשים המשתתפים במכרז לצרף להצעותיהם ערבות בנקאית.

ההבדל בין ערבות רגילה ובין ערבות בנקאית אוטונומית

בעוד הערבות הרגילה תלויה בחיוב העיקרי שבין הצדדים לעסקת היסוד וטפלה לו, הערבות האוטונומית מנותקת מעסקת היסוד שבין החייב-יוזם הערבות, לבין הנושה-המוטב והינה חיוב עצמאי ונפרד של הבנק-הערב כלפי המוטב.

כדי להגביר את עצמאותה של ערבות בנקאית אוטונומית, מצוין בדרך כלל בכתב הערבות כי המוטב אינו חייב לנמק או להוכיח את דרישתו, והוא אינו חייב לדרוש תחילה את קיום החיוב מאת החייב.

היות ועמידה בתנאים הקבועים בערבות הבנקאית היא כל הדרוש לנושה על מנת להקים את זכותו להיפרע, נודעת חשיבות מיוחדת לכללים הפורמאליים והדווקניים של הערבות הבנקאית האוטונומית המקימים את זכותו של הנושה להיפרע מן הבנק.

ערבות בנקאית במכרז

מגישי הצעות במכרזים נדרשים בדרך כלל לצרף להצעותיהם, להוכחת רצינותם, ערבות בנקאית אוטונומית. הואיל וכל סטייה מתנאי הערבות עלולה לפסול את ההצעה, נדרש הבנק מפיק הערבות לזהירות רבה, שאם לא כן הוא חשוף לתביעה.

בפסק דין מקיף, ארוך ומנומק שניתן לאחרונה (2.6.2016) בבית משפט השלום באילת (ת"א 36370-12-03 מ.ג.א. מוניות בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ), נדחתה תביעה שהוגשה נגד הבנק.

באותו מקרה פורסם מכרז לשירותי מוניות משדה התעופה עובדה לרחבי הארץ, בו נדרש המציע לצרף להצעתו ערבות בנקאית בנוסח שנקבע במסמכי המכרז. נוסח הערבות הבנקאית שהוציא הבנק לבקשת התובעת היה שונה מהנוסח שנקבע במסמכי המכרז בשני עניינים: האחד בניסוח, והשני בתאריך תוקף הערבות. רשות שדות התעופה פסלה את הצעת התובעת בגלל שתי הטעויות, וציינה כי די בכל אחת מהן כדי לפסול את ההצעה.

חברת המוניות טענה שהצעתה נפסלה עקב טעות הבנק, ותבעה את הרווח שנמנע ממנה, בסך של למעלה מ- 800,000 ש"ח.

משרדנו, אשר ייצג את הבנק, טען והכיח כי הבנק אינו אחראי לטעות במועד תוקף הערבות, וכי מנהל החברה הוא שביקש מהבנק לרשום את התאריך שנרשם. מאחר ודי היה בטעות זו כדי לפסול את הצעת התובעת, אין לחייב את הבנק בשל הטעות בנוסח כתב הערבות.

בית המשפט קבע כי הצעת החברה נפסלה במכרז בשל מחדלה היא, וכי אף אילו הייתה ההצעה נפסלת בשל טעות הבנק, היה מטיל על החברה אשם תורם בשיעור של 45%.

לאור המסקנה אליה הגיע בית המשפט הוא לא נזקק לדון בטענות החלופיות הנוספות שהעלה הבנק, וביניהן, כי לא נגרם לתובעת נזק; כי היא לא פעלה להקטנת הנזק; וכי לא הוכח שאלמלא הטעות הייתה זוכה במכרז.

חשיבות פסק הדין הינה בהבהרת ובסיכום ההלכות בעניין טעויות בערבות בנקאית.

כלל הפסילה בערבות בנקאית – הפסיקה אימצה את "כלל הפסילה", לפיו יש לפסול את ההצעה אם נפלה טעות בערבות בנקאית שצורפה להצעה.

חשיבות ההקפדה על כל תג ותג בערבות הבנקאית – כפי שקבע בית המשפט העליון (כב' השופט ס' ג'ובראן) בעע"מ 6242/09 חג'אזי חברה לסיעוד בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי ובפס"ד רבים נוספים.

טעות מטיבה בערבות – ההצעה תיפסל גם אם מדובר בטעות מיטיבה, דהיינו שהטעות בנוסח הערבות הינה לטובת עורך המכרז.

בית המשפט מביא מדבריו של כב' השופט נ' הנדל בעע"מ 1873/12 אסום חברה קבלנית לבניין בע"מ נ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב אשר נדרש לטעמים העומדים ביסוד הגישה הדווקנית בנושא הערבות הבנקאית:

"ההקפדה היתירה על תנאי הערבות מבוססת על שלושה טעמים. האחד – עיקרון השוויון בין המציעים. זהו עקרון יסוד בדיני המכרזים. נובע ממנו כי אין להעניק יתרון בלתי הוגן למציע מסוים, אשר סטה מתנאי המכרז והגיש ערבות פגומה. השני – שיקולי יעילות, שאף הם רבי משמעות בדיני המכרזים. הקפדה על כלל הפסילה עשויה להגביר את הוודאות, ולצמצם את ההתדיינויות שצצות תדיר אחר זכייה במכרז, הן בוועדת המכרזים והן בבית המשפט. השלישי – המקצועיות והרצינות הנדרשת מן המשתתפים במכרז. על כל מציע להבין כי עסקינן בסוג של מקצוע. עליו להפגין מקצועיות גם במילוי דרישותיו הטכניות של המכרז, ולבדוק בדקדקנות את הערבות הבנקאית שהוא מצרף להצעה. יחס סלחני כלפי מציעים שלא עשו כן, עלול לתמרץ גילויים נוספים של חוסר מקצועיות – לא רק בשלב ההצעות, אלא אף בשלב ביצוע העבודה שלשמה הוצא המכרז".

בית המשפט מאזכר את פסק הדין של בית המשפט העליון (עע"מ 2628/11 אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ נ' מדינת ישראל – הרשות הממשלתית למים ולביוב) אשר אימץ גישה מחמירה ודווקנית בכל הנוגע לפגמים בערבות, אף בערבות מיטיבה (תוקף הערבות היה ארוך ב-19 ימים מהנדרש במכרז). כב' הנשיאה מ' נאור סקרה את הפסיקה הקודמת, אשר דנה בסוגיית הערבות המיטיבה, וקבעה כך:

"מטעמים של מדיניות משפטית, ועל מנת למעט בהתדיינויות בדבר פגמים בערבות, יש לדעתי לצעוד בעקבות דעת הרוב בפרשת מסילות, ובעקבות הדברים שהובאו מפסקי הדין בעניין חג'אזי וטל אופיר. לדעתי, עלינו לחסוך מוועדות המכרזים ומבתי המשפט כאחת את העיסוק בהבחנות בין סוגי הערבויות שלעיתים הן דקות מיני דק. ראוי לקבוע כלל חד לפיו גם ערבות מטיבה וגם ערבות מרעה, יש בהן, כעקרון, כדי לפסול את ההצעה במכרז. לטעמי, עדיף לקבוע כלל חד לפיו אל למציעים או לבנקים לגרוע או להוסיף על תנאי הערבות, בבחינת לא מדובשך ולא מעוקצך".

"אין לכחד כי על פני הדברים לא נראה כי הוספת 19 יום לערבות נתנה לאפקון יתרון כלשהו, או שהיא נבעה מתכססנות. גם לא נראה על פני הדברים כי בעל המכרז ניזוק או עלול היה להינזק מכך שנוספו 19 יום לערבות. למרות זאת הגעתי כמבואר לכלל מסקנה כי עדיף לקבוע כלל לפיו שינוי בנוסח הערבות, הן לטובה והן לרעה, מביא לפסילת ההצעה. כלל כזה פוגע, אמנם, בענייננו בחברת אפקון, אך עלינו להפנות מבטנו מעבר למכרז הספציפי. עלינו לדאוג לכך שהערבויות במכרזים ימולאו ככתבן וכלשונן, וזאת כדי לחסוך בהתדיינויות יקרות המעכבות לא אחת את ההליכים במכרז."

בית המשפט מוסיף כי במקרים חריגים בלבד לא תיפסל ההצעה עקב הטעות, כמו במקרה שנדון בעע"מ 5834/09 אדמונית החורש בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי, בו נקבע כמקרה חריג, כי פגם שנפל בערבות בנקאית בפליטת קולמוס מובהקת (אי ציון סוג המטבע), אינו מביא לפסילת ההצעה כולה.

חובת האמון הבנקאית

בית המשפט סקר את אחריות הבנק, לאור חובת הזהירות המוגברת וחובות האמון שהבנק חב כלפי לקוחו, וקבע כי חובות הבנק אינן מוחלטות ואין להרחיבן יתר על המידה. כאשר הבנק פועל באופן ראוי לפי בקשת הלקוח, לא בנקל תוטל עליו חובה לברר את זכויות הלקוח.

בית המשפט קבע כי אין להטיל על הבנק חובה לבחון מהם תנאי המכרז ומה התאריך של תוקף הערבות הנדרשת ותנאיה. אכן, לבנק ניסיון בהנפקת ערבויות בנקאיות, אולם מאחר וכל מכרז שונה, אין להטיל חובת זהירות כללית המחייבת את הבנק לעיין בתנאי המכרז ולוודא כי הלקוח מודע לתנאיו.

הבנק רשאי להניח כי לקוחו הניגש למכרז הינו אדם סביר ואחראי היודע להציג לבנק את תנאי הערבות הנדרשת ותוקפה. גם אם היה ראוי להטיל על בנק אחריות לבדוק שהלקוח מודע לנוסח הערבות המתבקשת במכרז ותוקפה של הערבות, הרי הבנק יצא ידי חובה בהחתמתו של הלקוח על בקשה לקבל את הערבות ושבבקשה מפורטים תנאי הערבות ותוקפה, והחתמת הלקוח על אישור שקיבל את הערבות לידיו וכי הוא מאשר את ניסוחה.

משרדנו ייצג בתיק זה את בנק מזרחי טפחות בע"מ.

אולי יעניין אותך גם – עצמאותה של הערבות הבנקאית

למשרד עו"ד יצחק גולדשטיין ניסיון עשיר בתחום הבנקים, וזאת בין השאר במסגרת ייצוג בנק מוביל משך למעלה מ- 25 שנה, בין השאר בתביעות שהגיש המשרד בשם הבנק כנגד חייבים, בייצוגו כזוכה בלשכות ההוצאה לפועל, וכנושה בהליכי פשיטת רגל ופירוק חברות, וכן בייצוג הבנק בהתגוננות מפני תביעות שהוגשו כנגדו.

משרדנו ניהל אלפי הליכים משפטיים בתחום הבנקים בכל הערכאות, החל מלשכות ההוצל"פ, בתי משפט השלום, בתי המשפט המחוזיים, ובית המשפט העליון, והשיג תוצאות מרשימות ביותר, כולל תקדימים משפטיים רבים.

משרד עו"ד יצחק גולדשטיין מעניק טיפול וייעוץ משפטי ברמה מקצועית גבוהה בכלל הסוגיות המשפטיות הנוגעות לתחום הבנקים, תוך מתן שירות אישי אדיב.

דילוג לתוכן