התנגדות לצוואה הדדית

עילות עיקריות להתנגדות לצוואה הדדית

להלן עילות מרכזיות שיכולות לבסס התנגדות לצוואה ההדדית:

• חוסר כשירות משפטית של המצווה – מצווה שהייתה בזמן עריכת הצוואה בהליך שלא הבין את מהות הצוואה או בלחץ רפואי או נפשי ייתכן שתהיה פסולה.
• השפעה בלתי הוגנת / כפייה – כאשר אחד מהמצווים נכפה או הותקף בידי צד אחר, ונוצר פגם חופשי הרצון שלו.
• טעות / תרמית / מתן תמורה – כגון הוראה שניתנה כתנאי לצוואה או בחוסר גילוי.
• הפרת ההסתמכות או ההסכם ההדדי בין בני הזוג – אם הוסכם בין בני הזוג שלא לשנות את הצוואות ההדדיות והמצווה השני שבחיים פעל בניגוד לכך, קיימת עילה.
• אי ביצוע החובות על-פי החוק בנוגע לביטול / שינוי הצוואה ההדדית – למשל כאשר מחויבת הודעה בכתב לבן הזוג השני או הסתלקות כאשר לא בוצעה השבה.
• פרצות צורניות או לשוניות בצוואה – קיום שגיאות, חוסר חתימות, עדים חסרים או ניסוח מטעה עשויים להוות עילה.

במקרים רבים, לנוכח ההתחייבות ההדדית בין בני הזוג – בית המשפט יראה בחומרה ניסיון שינוי חד־צדדי או הפרה של ההסכם שנוצר, והמאבק המשפטי יהיה מורכב יותר מאשר בצוואה רגילה.

ביטול ושינוי של צוואה הדדית – מסלולים אפשריים

החוק מגדיר שתי מצבים מרכזיים לביטול או שינוי של צוואה ההדדית: כששני בני הזוג עוד בחיים, וכאשר אחד מבני הזוג כבר נפטר.

ביטול כאשר שני בני הזוג בחיים

כאשר שני המצווים בחיים ורוצים לבטל את הצוואה ההדדית שמערכת ההסכם ביניהם יצרה – לשם כך חייב אחד מהמצווים למסור הודעה בכתב לבן/בת הזוג השני על ביטול הצוואה. מרגע שההודעה ניתנה, שתי הצוואות ההדדיות של בני הזוג בטלות. ביטול חד-צדדי ללא הודעה בכתב לרוב אינו יוצר תוקף.

ביטול לאחר פטירת אחד מבני הזוג

כאשר אחד המצווים נפטר:

• לפני חלוקת העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים שמבקש לבטל את הצוואה ההדדית חייב להסתלק מכל חלק שנקבע לו בצוואה ההדדית של הנפטר. כלומר לוותר עליו לטובת יורשים אחרים.
• אחרי חלוקת העיזבון – אם העיזבון כבר חולק, בן הזוג שנותר בחיים שרוצה לבטל את הצוואה ההדדית חייב להשיב את כל אשר ירש לפי הצוואה ההדדית; ואם אין אפשרות להשבה בעין – להשיב ערכו בשווי.

בהליכים אלה חשוב לבדוק האם בצוואה ההדדית קיימת הוראה שונה, האם בני הזוג קבעו אחרת, והאם ההוראות בצוואה עומדות בהסכמות ובהוראות החוק.

צוואות הדדיות שנערכו לפני תיקון החוק

אם הצוואה ההדדית נערכה לפני תיקון החוק (לדוגמה לפני אוגוסט 2005 בישראל), אזי היישום עשוי להיות שונה, וההסתמכות אינה מובטחת באופן אוטומטי כמו בצוואות שנערכו לאחר התיקון. אם אינם כוללים הוראה ברורה – שינוי או ביטול עשויים להיות אפשריים יותר. על-כן יש לבחון את מועד עריכת הצוואה, את ניסוחה, והאם נקבע בה סעיף מיוחד לגבי שינוי/ביטול.

הליך הגשת התנגדות – שלבים, נטל ההוכחה וזמן

שלבי ההליך

1. איתור הצוואה ההדדית הרלוונטית – האם היא הוגשה לרשם הירושה והאם קיימת פסק-דין שמאשר אותה.
2. זיהוי הצדדים בעלי זכאות – מי רשאי להתנגד? זהות המתנגד מבוססת על אינטרס ממשי ומונע (למשל ילד, בן זוג, יורש על-פי דין).
3. איסוף ראיות – כגון הצוואה ההדדית, הצוואה המאוחרת (אם קיימת), מכתבי הודעה, תכתובות, חוות דעת, עדים.
4. החלטה על סוג ההתנגדות – האם זו התנגדות לביטול צוואה מאוחרת מכח הצוואה ההדדית או בקשה לביטול הצוואה ההדדית.
5. הגשת הבקשה – בהתאם לזמן המוגבל בחוק. את ההתנגדות לצוואה יש להגיש לרשם לענייני ירושה בהתאם להנחיות באתר משרד המשפטים.
6. התנהלות משפטית – הכרעת בית המשפט.
7. סיום ההליך – חלוקה בהתאם לפסיקת בית המשפט.