חוק הירושה בישראל

חוק הירושה בישראל הוא אבן היסוד של דיני ירושה ועיזבון. דיני אלו נלמדים גם מתקנות הירושה, פסיקות בתי המשפט לענייני משפחה, בתי משפט מחוזי ובית המשפט העליון. דיני ירושה במדינות שונות אינם זהים. הבדלים ניתן למצוא למשל בעניין חלוקת ירושה ללא צוואה. במאמר זה נפרט מעט על מקורות דיני ירושה ועיזבון בישראל, ומה ניתן ללמוד מהם, ואיך מתחלקת ירושה לפי חוק הירושה? מאת עורך דין ירושות וצוואות יצחק גולדשטיין.

חוק הירושה בישראל שונה מצרפת או ארצות הברית

במה שונה החוק בישראל מצרפת או ארצות הברית? נמנה מספר הבדלים:

החופש לצוות – דין הירושה בישראל קובע שאדם יכול לצוות את ירושתו למי שהוא רוצה, ויש לו חופש מוחלט בכך, למעט לעניין מזונות מן העיזבון. לעומת זאת דיני הירושה בחלק מהארצות בחו"ל, כמו למשל חוק הירושה בצרפת, אינו מאפשר לנשל לגמרי את היורשים הטבעיים.

מס ירושה בישראל 2021 – למרות שהיו בעבר דיבורים על החלת מס ירושה, נכון לכתיבת שורות אלו אין בישראל מס ירושה. לעומת זאת, במדינות רבות בחו"ל כמו למשל בארצות הברית או צרפת יש מס עיזבון. בדרך כלל (אך לא תמיד) מס ירושה הולך יחד עם מס מתנה, כדי למנוע תכנון מס של נתינת מתנה בחיים, כדי לא לשלם מס ירושה.

חוק הירושה – תחולה

חוק הירושה בישראל חל על כל תושב ישראל, גם אם הנכס נמצא בחו"ל. מאידך, תושב חו"ל שיש לו נכס בישראל, חל עליו דין מקום מושבו.

הדבר יוצר בעיות כיון שלפי חוקים של מדינות שונות כמו צרפת, לגבי מקרקעין חל החוק של מקום המקרקעין ולא מקום תושבות האדם. התוצאה היא כי תושב צרפת שהניח נכס מקרקעין בישראל, לפי דיני הירושה בישראל חל עליו הדין הצרפתי, ואילו לפי דיני הירושה בצרפת חל עליו הדין הישראלי.

נוסח צוואה

עריכת צוואה צריכה להיות בהתאם לסוגי צוואות שיש להן תוקף לפי דיני צוואות וירושות. כלומר שהמצווה ידע על מה הוא חתם, שלא כתב את הצוואה תחת השפעה בלתי הוגנת, מעורבות בעריכה ועוד.

מיהו יורש?

סעיף 10 לחוק הירושה קובע כי יורשים על פי דין הם מי שהיה במות המוריש בן-זוגו, ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם.

יורשים חוקיים

לפי סעיף 3 לחוק הירושה מי שנולדו תוך 300 ימים מיום הפטירה, יכול לרשת את המנוח.

אדם זכאי להוריש מעיזבונו לתאגיד.

יורש פסול

אלו פסולים לרשת לפי סעיף 5 לחוק הירושה: מי שגרם במזיד או ניסה לגרום לגרום למותו של המוריש, מי שהשמיד את צוואת המנוח, סייף אותה או תבע לפי צוואה מזויפת. 

לפי סעיף 35 לחוק הירושה, מי שהוא או בן זוגו שנטל חלק בעריכת צוואתו של המנוח, או היה עד לעריכתה, לא יהיה זכאי ליהנות ממנה.

ירושה על פי דין

איך מתחלקת ירושה על פי דין? לפי חוק הירושה יש שלושה מעגלי ענפי ירושה המכונים פרנטלות לפי קרבת המשפחה. אם יש קרובים מדרגה ראשונה, לא ירש מישהו ממעגל רחוק יותר. בכל מקרה בן זוג יורש גם את מכונית הנוסעים והמיטלטלין.

מעגל ראשון – צאצאי המוריש יורשים מחצית מהעיזבון בחלוקה שווה ביניהם, מחצית שניה יורש בן הזוג.

מעגל שני – הורי הנפטר וצאצאיהם יורשים בשווה ביניהם. אם ההורים בחיים הם יורשים מחצית ומחצית שניה בן הזוג. אם ההורים אינם בחיים צאצאיהם יורשים שליש ובן הזוג שני שליש.

מעגל שלישי – הורי ההורים וצאצאיהם (בני דודים) יורשים שליש, ושני שליש יורש/ת בן/ת הזוג.

דיני ירושה ועיזבון בישראל

החוק והתקנות הם הבסיס לדיני הירושה בישראל. בהם נקבע בין היתר:

  • ירושה ללא צוואה – ירושה על פי דין:
    • מי כשר לרשת.
    • מי פסול לרשת – למשל אדם שגרם או ניסה לגרום למותו של המנוח.
    • מי יורש את המנוח על פי דין במקרה של העדר צוואה, כיצד מתבצעת חלוקת ירושה בין יורשים ו-חלוקת ירושה בין אחים.
  • חוק ירושה על פי צוואה: סוגי צוואות (צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל פה); תוקפן; מה פוסל אותן; והוראות מיוחדות בצוואות.
  • מזונות מן העזבון.
  • הוראות בעניין בקשת צו ירושה ובקשת צו קיום צוואה.
  • התנגדות לצו קיום צוואה (למשל בגין מעורבות בעריכת צוואה, השפעה בלתי הוגנת, העדר כשרות לצוות ועוד).
  • בעניין מנהל עיזבון וניהול עיזבון.
  • חלוקת עיזבון.
  • חובות העיזבון.
  • ועוד.

צוואות הדדיות – סעיף 8א (תיקון 12)

התיקון הכי מפורסם לחוק הירושה הוא תיקון 12 משנת 2005. התיקון דן באפשרות לעריכת צוואות הדדיות, אף שהדבר סותר את עיקרון חופש הציווי. למידע נוסף ראה צוואות הדדיות – מדריך מפורט.

יורש אחר יורש

סעיף 42(ב) לחוק הירושה קובע כי בתוך צוואה אפשר לכלול תנאי לפיו הירושה תעבור ליורש ראשון ולאחר פטירת ראשון תעבור ליורש שני – יורש אחר יורש. על פי החוק היורש הראשון רשאי להשתמש בירושה ולעשות בה כל מה שהיה רשאי לעשות בדבר שלו. ההגבלה עליו היא רק לא לעשות צוואה בה הוא מוריש את הנכס למישהו אחר ולא ליורש השני.

תיקון 13 – ירושת מאומץ ומאמץ – סעיף 16

בסעיף 16 בחוק נקבע כי מי שאומץ לפי דין, הוא ויורשיו יורשים את המאמץ ואת קרובי המאמץ כאילו היה ילדו.

כמו כן המאמץ וקרוביו יורשים את המאומץ כאילו המאמץ היה הורהו.

למאומץ וצאצאיו זכות לרשת את קרוביו של המאומץ. אבל הוריו של המאומץ וסביו וצאצאיהם לא יורשים את המאומץ .

תקנות הירושה, תשנ"ח-1998

ב- תקנות הירושה, תשנ"ח-1998 נקבעו הוראות לישום חוק הירושה. בין היתר נקבעו:

  • הוראות לגבי המרשם הארצי של צוואות.
  • תפקידי הממונה הארצי.
  • הוראות לגבי הפקדת ומסירת צוואה.
  • דרך הגשת תביעות בענייני ירושה ועיזבון.
  • הגשת בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה, הגשת התנגדות, והעברה לבית משפט.
  • הנהלת העיזבון ושכר טרחת מנהל העיזבון.
  • טפסים שונים בנוגע לבקשת צו ירושה, צו קיום צוואה, וניהול עיזבון.

תקנות הירושה (דרכים להשקעת כספי עיזבון), תש"ס-2000

בנוסף לתקנות הירושה הכלליות ישנן תקנות הירושה (דרכים להשקעת כספי עיזבון), תש"ס-2000.

תקנות אלו, כשמן כן הן, נועדות להתוות את דרך השקעת כספי עיזבון על ידי מנהל העיזבון.

ליצירת קשר עם עורך דין ירושה צוואה ועיזבון התקשרו 03-5758484 או פנו במייל main@ygoldlaw.co.il.

דילוג לתוכן