שכר מנהל עיזבון

שכר מנהל עיזבון בחוק

חוק הירושה (ס' 91 לחוק) קובע כי שכר מנהל עיזבון בעד מילוי תפקידיו ועשיית הפעולות שבסמכותו, נקבע ע"י בית המשפט. תקנה 45 ב. לתקנות קובעת את שיעור שכר טרחה מנהל עיזבון שיקבע בית המשפט. בגלל חשיבות הסעיף נצטט אותו:

(א) בית המשפט יקבע למנהל העיזבון שכר בעד מילוי תפקידיו כמנהל עיזבון ועשיית הפעולות שבסמכותו, שלא יעלה על 3% משווי העיזבון; השכר ייקבע בהתחשב, בין השאר, בשווי הכולל של נכסי העיזבון, בסוג הנכסים שבעיזבון, בטיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון ובהיקפן, וכן בהתחשב בפעולות שביצע מנהל העיזבון שקדם לו, אם היה כזה, ובשכר שנפסק לו.

(ב) כלל ניהול העיזבון פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העיזבון, רשאי בית המשפט להגדיל את שכרו ובלבד שהשכר שייקבע לא יעלה על 4% משווי העיזבון.

(ג) לשכר הטרחה שיקבע בית המשפט לפי תקנות אלה ייווסף מס ערך מוסף.

שכר טרחה ניהול עיזבון נקבע בהתחשב בשווי נכסי העזבון, בסוג נכסי העזבון, וטיב והיקף העבודה שהושקעה בניהול העזבון:

שכר טרחה מנהל עיזבון – בהתאם לשווי נכסי העיזבון

ככל ששווי נכסי העיזבון גבוה יותר, כך מידת האחריות המוטלת על מנהל העיזבון כבדה יותר, ובהתאם ייקבע לו שכר גבוה יותר.

בתמ"ש 50515/02 עו"ד משה בזק, מנהל עזבון נ' האפוטרופוס הכללי (להלן: "עניין בזק") נקבע כי בבוא בית המשפט לקבוע את שכר טרחה מנהל עיזבון, ייתן משקל רב לשווי נכסי העיזבון, בין השאר משום האחריות הכבדה ביותר המוטלת על מנהל העזבון:

"שיטה זו מכירה בכך שהיקף העיזבון הינו גורם רלוונטי כשלעצמו בקביעת שכר טרחה של מנהל העיזבון, בעיקר היקף האחריות המוטלת על כתפיו לשמירת נכסי העיזבון עד לחלוקתם בין היורשים, ואין ספק שככל שערך העיזבון גבוה יותר, כך מידת האחריות כבדה יותר אף היא."

שכר מנהל עיזבון – בהתאם להיקף העבודה שהושקעה בניהול העיזבון

בת"ע (ת"א) 101193-07 ר. עו"ד – מנהל עיזבון נ' ש. פ נפסק (כב' השופט נ' שילה) כי יש להתחשב בשעות העבודה שהושקעו בניהול העיזבון:

"תקנה 45ב(א) לתקנות הירושה אינה מטילה חובה על בית המשפט לקבוע את השכר באחוזים משווי העיזבון על פני הסקאלה אותה קבע מחוקק המשנה בתקנה זו. תקנה 45ב(א) מכוונת לכך שהשכר שיקבע בית המשפט, לא יחרוג מהגובה שנקבע בתקנות. מבחינה זו אין מניעה שבית המשפט יקבע את השכר על פי שעות העבודה שהושקעו על ידי מנהל העיזבון…".

גם בת"ע (ת"א) 101110/06 עזבון המנוחה י.א.ז. ז"ל נ' ע.ז נקבע כי יש לתת משקל משמעותי לשעות העבודה שהושקעו על ידי מנהל העיזבון.

עבודתו של מנהל העיזבון אינה מתמצית בטיפול בנכס ספציפי זה או אחר, והיא משתנית ממקרה למקרה. ראה נא גם עניין בזק, וכן בש"א (י-ם) 50455/02 ג.ע. נ' האפוט' הכללי.

מהן פעולות חריגות בגינן ניתן שכר טרחה נוסף למנהל העזבון?

פעולות שקשורות לניהול העזבון, כמו מכירת או השכרת דירה, לא ישולם בגינן שכר נוסף.

בע"א 153/77 נקבע כי פעולה חריגה היא "פעולה החורגת באופן מהותי ממערכת ההחלטות, השיקולים והפעולות של מנהל עזבון – כגון כאשר נדרש ייזום הליכים משפטיים או הופעה במשפט, אזי זכאי גם מנהל העזבון – שהוא עורך-דין – לתוספת תשלום בגבולותיו של תעריף לשכת עורכי-הדין כפי שהוא בתוקף מעת לעת".

מה דין שכר מנהל עיזבון שנקבע בצוואה?

כאשר נקבע שכר טרחה בצוואה ישנה דילמה, שכן מחד יש עניין לכבד את רצון הנפטר. אך מאידך מנהל עיזבון הוא שליחו וידו הארוכה של בית המשפט והוא שצריך לקבוע את שכרו בהתאם להיקף העבודה והמאמץ שהושקע, דבר שאף לא ידוע למצווה.

בית המשפט קבע כי אם הוראת הצוואה הינה בגדרי שיעור השכ"ט שניתן לפסוק, הרי שתהיה התחשבות ברצון המצווה. אך אם מדובר בשכר הגבוה ממה שניתן לפסוק לפי החוק, הרי שהמשקל של רצון המת הינו רק עד למקסימום שניתן לפסוק כשכר  מנהל העיזבון.

מה דין שכר טרחת מנהל עיזבון שנקבע בהסכם עם היורשים?

מה תהיה השפעת הסכם עם היורשים על שכר טרחת מנהל העיזבון שיקבע בית המשפט?

נקבע כי בית המשפט אינו מחויב להסכם, אף עדיף שלא יערך הסכם כזה, שעלול להוביל לכך שמנהל העיזבון ישמש כשליחם של היורשים במקום כשליח בית המשפט.

שכר מנהל עיזבון בגין בקשה לקיום צוואה

בגין בקשה לקיום צוואה או לצו ירושה, ניתן שכר בנפרד. המקסימום לכך הינו 1.5% משווי העזבון, יחד עם זאת בד"כ פוסקים בתי המשפט שכר שנע בין 10 ל-20 א' ₪, אלא א"כ היו הליכים מיוחדים, התנגדויות וכו'.

הוצאות מנהל עיזבון

שכר מנהל עיזבון כולל את ההוצאות הרגילות שקשורות לניהול עזבון. הוצאות מיוחדות הוא רשאי לגבות לאחר קבלת אישור בימ"ש.

שכר טרחה מנהל עיזבון – דוגמאות מהפסיקה

תמ"ש 50515/02 עו"ד משה בזק, מנהל עזבון נ' האפוטרופוס הכללי

בעניין בזק נקבע:

"במקרים רגילים שבהם נוקט מנהל העיזבון רק בפעולות ניהול רגילות, ייקבע בדרך כלל שכר טרחה של אחוז וחצי עד שני אחוזים, בעוד שמנהל עיזבון שהוא עורך דין, שמטפל גם במכירת דירה, יזכה לשכר טרחה גבוה יותר, שיכול ואף יגיע למקסימום של שלושת אחוזים."

תע (ת"א) 6400/99 עזבון המנוח וולף הבר ז"ל נ' האפוטרופוס הכללי

בתע (ת"א) 6400/99 עזבון המנוח וולף הבר ז"ל נ' האפוטרופוס הכללי נקבע:

"אין מחלוקת, כי בעניינינו לא פעל מנהל העיזבון למימוש נכסי העיזבון, ולכן מקובלת עלי עמדת האפוטרופוס הכללי, כי בנסיבות אלה יש לפסוק למנהל העיזבון שכר בשיעור שני אחוז משווי העיזבון. בעבור הגשת הבקשה לצו קיום צוואה, נפסק שכר נוסף ונפרד."

תע (ת"א) 101110/06 עזבון המנוחה י.א.ז. ז"ל נ' ע.ז

בהחלטה שניתנה בתע (ת"א) 101110/06 עזבון המנוחה י.א.ז. ז"ל נ' ע.ז, נקבע כי למרות שבאותו מקרה לא היו בעיזבון נכסים רבים ומגוונים, ולא נדרשה עבודה מיוחדת, ואף לא נטען כי נעשו פעולות מיוחדות, קבע בית המשפט את שכרו של מנהל העיזבון בשיעור של 2% + מע"מ משווי העיזבון, כולל מזומנים בבנקים בישראל (אך למעט המניות).

בשא 1568/07 עיזבון המנוח ד. א. ז"ל נ' י. (ג.) א

בבשא 1568/07 עיזבון המנוח ד. א. ז"ל נ' י. (ג.) א דן בית המשפט בעיזבון שהוערך בכ- 9,157,164 $, כאשר חלק ניכר ממנו היה מלון (שהוערך בכ- 6,000,000 $), אשר לא נוהל ע"י מנהל העיזבון.

מרבית היורשות טענו כי מגיע למנהל העיזבון שכר מזערי הואיל והוא לא ניהל את המלון. לטענתן יש לפסוק את שכרו כנגזרת של פעולותיו בלבד.

בית המשפט מציין בהחלטתו את מורכבות ניהול העיזבון, וכדוגמה מציין את הצורך לברר את מספרי הדרכונים של המנוח והכנת תצהירי זיהוי.

לאחר שבחן את טענות הצדדים פסק בית המשפט (כב' השופט י' שנהב) את שכר טרחה מנהל העיזבון בשיעור שבין 2% – 4% מנכסי העיזבון, כדלהלן:

  • בגין נכסי המקרקעין בשווי של 2,196,000 $ – 4%;
  • בגין כספים בסך של 469,378.23 $, לגביהם נעשו פעולות איתור – 3%;
  • בגין כספים שהועברו משוויץ, בסך של 300,000 $ – 4%;
  • בגין כספים שהועברו מארה"ב בסך 191,786 $, לגביהם לא נעשו פעולות מיוחדות,

מן הטעם שלא ניתן להפרידם מכספים אחרים, ובסך הכל נעשו פעולות מורכבות – 3%;

  • כן נפסק למנהל העיזבון שכר בשיעור 2% משווי המלון (6,000,000$), בעיקר עקב האחריות אשר הייתה מוטלת על כתפיו:

"זאת ועוד, אין להתעלם מפועלו של מנהל העיזבון במשך התקופה שמיום מינויו ועד להעברת המניות לידי הזוכים בכל הנוגע לטיפול בענייניו השוטפים של המלון. אמנם נכון הוא שהמלון נוהל על ידי מנהלים מקצועיים. אולם, בחלל שנוצר עם פטירת המנוח נדרש מנהל העיזבון, ובפרט בתקופה של מספר חודשים לאחר פטירת המנוח, לעסוק באופן שוטף וכמעט יום יומי בשאלות ובעיות בכל הנוגע לאופן ניהול המלון, לרבות בעניינים הפיננסיים. כל זאת באווירה, כאמור, בה הצדדים מסוכסכים ביניהם ונתגלעו מחלוקות רבות כמעט לגבי כל צעד ושעל בכל הנוגע לניהול המלון.

בנסיבות אלה, לא ניתן לומר כי פעולתו של מנהל העיזבון ביחס למלון הייתה מזערית. יתר על כן, לא ניתן להתעלם מאחריותו הכוללת והרחבה של מנהל העיזבון בכל הנוגע לניהול המלון, עד להעברת המניות לידי הזוכים. בגין אחריות רחבה זו אני סבור כי יש לפסוק את שכר טרחתו של מנהל העיזבון כנגזרת של שווי המלון ולא על פי טיב הפעולות שבוצעו, מאחר שבפעולות אלה באה לידי ביטוי סוגיית האחריות בניהול העיזבון. ככל ששווי העיזבון גבוה יותר כך גם האחריות כבדה יותר – דבר שצריך לבוא לידי ביטוי גם בגובה שכר-הטרחה בגין ניהול נכס זה. "

תע (ת"א) 101193-07 ר, עו"ד – מנהל עיזבון נ' ש. פ

בתע (ת"א) 101193-07 ר, עו"ד – מנהל עיזבון נ' ש. פ דן בית המשפט בעיזבון בשווי של 14,708,774 ₪, המורכב ממזומנים בסך 3,023,374 ₪; דירה בשווי 1,610,000 ₪; דירה בשווי 3,200,000 ₪; זכויות במגרש בשווי 4,500,000 ₪; מגרשים בשווי 560,000 ₪ + 1,787,400 ₪; ומכונית בשווי 28,000 ₪.

השאלה אשר עמדה בפני בית המשפט הייתה מהו השכר שיש לפסוק למנהלי עיזבון שהוחלפו בעיצומו של ניהול העיזבון עקב חילוקי דעות קשים בינם ובין חלק מהיורשים. הואיל וניהול העיזבון טרם הסתיים ולא ניתן היה להעריך את היקף העבודה שתידרש ממנהל העיזבון החדש, קבע בית המשפט (כב' השופט נ' שילה) למנהלי העיזבון המוחלפים שכר ביניים בשיעור שבין 1.5% – 2%, למעט לגבי 3 נכסי נדל"ן, לגביהם נקבע שכר ביניים בשיעור של 1% בלבד, מן הטעם ש"על מנהל העיזבון החדש להתחיל כמעט הכל 'מבראשית' ".

בית המשפט הדגיש כי שכר זה הינו שכר ביניים בלבד, וכי לאחר סיום ניהול העיזבון "ייקבע שכר הטרחה הסופי של כל מנהלי העיזבון". בית המשפט לא פסק באותו שלב שכר גבוה יותר למנהלי העיזבון מתוך דאגה לשמירת סכום שיספיק לתשלום שכרו של מנהל העיזבון המחליף בהתאם לעבודה הנוספת שתידרש, לאור המגבלה כי שכר מנהלי העיזבון לא יעלה על 4%, תוך שבית המשפט קבע בהחלטתו כי:

"ניתן 'לנייד אחוזי שכ"ט' ממרכיב אחד של נכסי העיזבון למשנהו, בגבולות הקבוע בתקנות."

8877/97 ד"ר בן ציון עליאש נ' האפוטרופוס הכללי

בהחלטה שניתנה בש"א 8877/97 ד"ר בן ציון עליאש נ' האפוטרופוס הכללי נקבע כי במקרה בו לעזבון המנוח היו נכסי מקרקעין בזכרון יעקב ובכפר שמריהו, וברשות העיזבון גם 10% מדירה ברח' בן יהודה בתל אביב, כספים בבנק לאומי ובבנק שוויצרי וכן זכויות בחברת י. הלל ושות' בע"מ. בעניין זה קבע בית המשפט שכר טירחה של 4%:

מהחומר בתיק עולה כי בניהול עזבון המנוח היתה כרוכה טרחה רבה. מלבד הפעילות הרגילה של כינוס נכסי העיזבון המצויים בארץ, סילוק חובות והעברת כספים לנהנים, נאלצו מנהלי העיזבון לנהל תכתובת עם הבנק בשוויץ לצורך העברת הכספים לחשבון העיזבון. כמו כן הם פנו, על פי רצון המנוח, לאישי ציבור שונים בבקשה לשמש כנאמני הקרנות. מנהלי העיזבון גם ניהלו משא ומתן עם השותפים בדירה בתל אביב במטרה למכור להם את זכויות העיזבון בדירה. פעולות אלה חורגות מפעילותו הרגילה והשגרתית של מנהל העיזבון ומצדיקות שכר טרחה מוגדל, ודהיינו 4% משווי העיזבון.

תע (י-ם) 34807-03-10 עיזבון המנוח יוסף אדלר ז"ל נ' יוסף ליסיאת

בהחלטה בתע (י-ם) 34807-03-10 עיזבון המנוח יוסף אדלר ז"ל נ' יוסף ליסיאת קבע בית המשפט שכר טירחה של 2% בעזבון עתיר נכסים גם כאשר ברוב רובו של העיזבון לא נדרשה עבודה מורכבת של חלוקה בין היורשים, וגם כאשר הנכסים הפיננסיים היו מרוכזים בחשבון בנק אחד, וגם כאשר פעולות החלוקה היו פשוטות.

"אכן, העיזבון הינו עתיר נכסים ושוויו רב, אך כפי שנוכחנו, שווי העיזבון מהווה מרכיב אחד בעל משקל פחות, בקביעת שכר הטרחה.מכל האמור לעיל, אני קובע כי שכר הטרחה שישולם למנהלי העיזבון יעמוד על שיעור של 2% מהמיטלטלין שבעיזבון, לרבות הנכסים הפיננסיים, בתוספת מע"מ. שוויין של קופות הגמל לא ייכלל בהערכת שווי העיזבון, בהתאם לסעיף 147 לחוק הירושה, תשכ"ה 1965, מאחר ואינן חלק מהעיזבון. ובנוסף, ישולם למבקשים שכר טרחה בשיעור של 1% מערכן של הדירות הכלולות בעיזבון, בתוספת מע"מ.

בתע (ת"א)  6758/93 עזבון המנוח דוד צימנד ז"ל נ' האפוטרופוס הכללי משרד המשפטים

בתע (ת"א) 6758/93 עזבון המנוח דוד צימנד ז"ל נ' האפוטרופוס הכללי משרד המשפטים קבע בית המשפט כי שכר הטרחה המגיע למבקשים צריך לשקף בראש ובראשונה את היקף הפעולות שביצעו ומידת הטרחה שהייתה כרוכה בפעילותם הכוללת.

בעזבון זו היתה עבודה מועטת מאוד שכן חלקו הגדול של רכוש זה הוא כספים שהיו מופקדים בבנק הפועלים, לוכסמבורג, ובתו של המנוח, טיפלה בעצמה בכספים אלה.

בעניין זה קבע בית המשפט כי על אף שהטרחה הכרוכה בטיפול בכספים נחסכה מהמבקשים, קיבל עו"ד קונדה בתקופת הניהול 244,800 דולר, ואילו רו"ח גולדברג קיבל 11,200 דולר. כמפורט בהחלטה מנהלי העיזבון נדרשו לעבודה מועטה (העבירו זכויות במספר חברות של המנוח על שם היורשים, מכרו 2 דירות של המנוח במלון השרון ואף השתתפו פעם בשנה בישיבת מועצת "קרן השמחה" וכיו"ב) ובית המשפט קבע בהתחשב בשוויו הרב של העיזבון, שכר טרחה של 1% משווי נכסי העיזבון בצירוף מע"מ.


משרדו של עו"ד ונוטריון יצחק גולדשטיין מתמחה במגוון שירותים משפטיים הקשורים לשמירת העושר המשפחתי, לרבות עריכת צוואה, בקשה לקיום צוואה, התנגדות לצוואה, ניהול עיזבון, עריכת הסכמי חלוקת עיזבון, ניהול הליכים בבית המשפט לענייני משפחה ואצל רשם ירושה, וליווי משפטי אישי ומסור.

הידע והניסיון המשפטי והכלכלי של משרדנו עומד לרשות לקוחותיו בתיקי עיזבון בהם מעורבים בדרך כלל היבטים עסקיים ומסחריים בקנה מידה משמעותי.

אם אתם מחפשים שירות מצוין ועורך דין מקצועי לענייני ירושות, צוואות וכן ניהול עיזבון, משרדנו עומד לרשותכם.

דילוג לתוכן