האם הבנק יכול לסרב לפתוח חשבון בנק לחייב?

סעיף 2 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981 אוסר על בנק, בין השאר, לסרב סירוב בלתי סביר לפתוח חשבון ללקוח, כמובן כל עוד החשבון ביתרת זכות והלקוח עומד בתנאי ההסכם בינו לבין הבנק בקשר לניהול החשבון.

חובת הבנקים ליתן שירות ולפתוח חשבונות נדונה בפסיקה פעמים רבות, ונקבע כי נטל ההוכחה לסבירות הסירוב מוטל על הבנק. על פי ההלכה הפסוקה אין די בחשש מעורפל, והבנק אינו יכול להסתפק בטענה כללית וסתמית כי קיים חשש להתנהלות בלתי תקינה בחשבון.

השאלה מהו סירוב סביר נדונה לאחרונה (ביום 1.11.2015) בבית המשפט העליון בפסק דין חשוב (רע"א 6582/15 עמותת איעמאר לפיתוח וצמיחה כלכלית ואח' נ' בנק הדואר, חברת דואר ישראל בע"מ).

באותו מקרה בנק הדואר סירב לפתוח מחדש חשבונות של המבקשות, אשר נסגרו עקב חשש כי בכספים נעשה שימוש למימון של פעילות טרור.

בית המשפט, עמד על האינטרס הציבורי שבבסיס הוראות חוק הדואר וחוק הבנקאות (שירות ללקוח) האוסרים על חברת הדואר והבנקים לסרב סירוב לא סביר לספק שירותים פיננסים. בית המשפט קבע כי לאור היתרון אשר המחוקק הקנה לתאגידים הבנקאיים בייחוד בשירות החיוני שהם מספקים לציבור, הם אינם רשאים לסרב לספק שירות לכל המעוניין, אלא אם כן הסירוב סביר.

בית המשפט קבע כי על בנק המסרב לפתוח חשבון בנק להסביר מהם המעשים והפעולות הקונקרטיים שיש בהם כדי להצביע על חשש ממשי.

יחד עם זאת נקבע, כי הבנק אינו מחויב לנהל חקירה מטעמו או פעולות אכיפה מדי מחמירות, ואין להטיל עליו חובה להוכיח את הדברים ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי, קרי מאזן ההסתברויות, אלא ברמה פחותה ממנה.

שיקול דעת הבנק המונע פתיחת חשבון בבנק

ההלכה שהתגבשה בספרות ובפסיקת בתי המשפט ומסתייעת בעקרונות של המשפט המנהלי, מעניקה לבנק מתחם סבירות להפעלת שיקול דעתו.

בין המקרים האופייניים להחלטה סבירה לסגירת חשבון, הם במקרה של התנהגות לא הוגנת או התנהגות רשלנית מצד לקוח בניהול חשבונו כך שייגרם נזק לציבור או לבנק או, פעילות לא חוקית אשר קשורה להלבנת הון, למימון טרור, לפעילות ספקולטיבית וכיו"ב, התנהגותו בעל החשבון ויחסו של בעל החשבון לפקידי הבנק.

בית המשפט דחה את הבקשה לחייב את הבנק לפתוח מחדש את החשבונות הואיל וטענות המבקשות בדבר נזק שייגרם להן אם לא ייפתחו החשבונות נטענו ללא ביסוס או אסמכתאות. מצד שני, אם אכן יתברר כי פעילות המבקשות נגועה בפעולות של מימון טרור, הבנק חשוף לנזקים ולסנקציות מסוגים שונים, ולכך יש להוסיף כמובן את הסיכון לשלום הציבור.

בית המשפט הפנה לשורה של הוראות חוקיות אשר קובעות שאין לסייע ללקוחות אשר מעוניינים להשתמש בחשבון הבנק לשם מימון טרור. הוראות אלו מטילות על הבנק תפקיד מעין מנהלי, ציבורי ואכיפתי, ולעמוד בראש המאבק בהלבנות הון ומימון טרור.

לבנק שיקול דעת מנהלי בבואו להחליט אם לסרב ליתן שירות בנקאי מקום בו מתעורר חשש לביצוע עבירות של מימון טרור, לאור הסכנה לציבור וכן לאור חשיפת הבנק לסנקציות פליליות ולפגיעה בשמו הטוב.

סירוב של בנק ליתן שירות בנקאי כאשר קיים חשש לפעילות מימון טרור, הוא לא רק סביר ומותר, אלא הוא גם רצוי ומתחייב.

לסיכום, חשוב לדעת כי בנק אינו רשאי לסרב סתם כך ליתן שירות בנקאי, כולל פתיחת חשבון, אך רשאי הוא לסרב כל עוד הסירוב סביר. יודגש כי חובת הבנק למתן שירות אינה כוללת מתן אשראי.

משרדנו לא ייצג בתיק זה.


לעורך דין יצחק גולדשטיין ניסיון עשיר ומוכח בתחום הבנקאות, בין השאר בייצוג בנק מוביל למעלה מ-25 שנה, תביעות שהגיש בשם הבנק נגד חייבים, ייצוג הבנק כזוכה בלשכות ההוצל"פ, כנושה בהליכים של פירוק חברות ופשיטות רגל ובייצוגו בהתגוננות מתביעות שהוגשו נגדו.

משרדו של עו"ד יצחק גולדשטיין ניהל אלפי הליכים משפטים בכל הערכאות בתחום הבנקאות, החל בלשכות ההוצאה לפועל, בתי משפט שלום, בתי משפט מחוזיים ובית המשפט העליון, תוך השגת תוצאות מרשימות ביותר, לרבות תקדימים משפטים רבים.

משרד עורך דין ונוטריון יצחק גולדשטיין נותן ייעוץ וטיפול משפטי ברמה המקצועית ביותר בסוגיות משפטיות בתחום הבנקים, יחד עם שירות אישי ואדיב.

דילוג לתוכן