עצמאותה של ערבות הבנקאית

הארכת תוקף הערבות הבנקאית ללא הסכמת המתחייב

"האם ניתן להאריך תוקף ערבות בנקאית בלא הסכמת מבקש הערבות, כאשר מוגשת לבנק בקשה לחילוט הערבות או לחלופין להארכת תוקפה" ?

בשאלה זו עסק בית המשפט העליון (ע"א 616/07, ע"א 868/07-ב'), בפסק דין מעניין של כב' המשנה לנשיאה א' ריבלין, בהסכמת השופטים ע' ארבל ו-ח' מלצר.

כבכל ערבות בנקאית התקיימה באותו מקרה מערכת יחסים משולשת בין היזם (אחים שרבט יוזמים ובונים (1989) בע"מ), הקבלן (א.מ. תורג'מן בע"מ בפירוק), והבנק מפיק הערבות הבנקאית (בנק מזרחי טפחות בע"מ).

במשולש יחסים זה, מנותק כל אחד משלושת הקודקודים ממערכת היחסים שבין שני קודקודיו האחרים:

א. בין הקבלן לבין שרבט קיימת מערכת יחסים של מזמין-קבלן, הגוררת בעקבותיה חיובים הדדיים (התחייבות לביצוע עבודות בניה ואחריות לטיב העבודות מחד גיסא, וחיובים כספיים מאידך גיסא), שאינם מעניינו של הבנק.

ב. בין הקבלן לבין הבנק מתקיימת מערכת יחסים של בנק-לקוח, המוסדרת במערכת ההסכמית שביניהם, במסגרתה נתן הבנק ליזם, לבקשת הקבלן, ערבות בנקאית אוטונומית. חיובי הבנק והקבלן, ובכלל זה חובתו לפרוע את האשראי שהבנק נתן לו, לרבות חיובים שנוצרו עקב חילוט הערבות הבנקאית, אינם מעניינו של היזם.

ג. הערבות הבנקאית האוטונומית אשר הבנק נתן ליזם, מקימה ביניהם מערכת יחסים נפרדת, המנותקת ממערכת היחסים שבין הבנק (נותן הערבות) לבין הלקוח, אשר לבקשתו הוצאה הערבות, כמו גם ממערכת היחסים שבין החברה לבין שרבט (מקבל הערבות).

הערבות הבנקאית – שאינה אלא התחייבות לשיפוי כמשמעותה בסעיף 16 לחוק הערבות תשכ"ז -1967 – מטילה על הבנק את החובה לשלם לשרבט את סכום הערבות עם דרישתה.

הארכת תוקף ערבות בנקאית

לאחר שהחברה הקבלנית נקלעה להליכי פירוק, ביקש היזם מהבנק, מבלי ליידע את המפרק, להאריך את תוקף הערבות הבנקאית ולחלופין לחלטה. בעקבות בקשה זו הבנק האריך את תוקף הערבות בשנה. בחלוף שנה דרש היזם לחלט את הערבות, והבנק נענה לדרישתו.

המפרק טען בפני בית המשפט המחוזי כי הבנק לא היה רשאי להאריך את תוקף הערבות, וכי דרישת היזם להארכת הערבות נעשתה בחוסר תום לב. המפרק טען כי אמנם הבנק היה חייב להיענות לבקשת מימוש הערבות, אך לא לבקשה להארכת תוקפה.

בית המשפט המחוזי נענה לבקשת המפרק וקבע כי האפשרות לממש את הערבות אינה מכשירה את הארכת תוקפה. לשיטתו הארכת תוקף ערבות בנקאית יוצרת "חיובים חדשים", החורגים מהוראות כתב הערבות ומהיחסים החוזיים שבין הצדדים. משפסל את הארכת התוקף, פסק בית המשפט כי הערבות פקעה למרות שהדרישה החלופית למימוש הערבות הוגשה במועד בו יכלה שרבט לדרוש מימוש הערבות, וחייב את היזם ואת הבנק, ביחד ולחוד, לשלם למפרק את סכום הערבות שמומשה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

היזם והבנק ערערו על פסק הדין לבית המשפט העליון. הערעורים התקבלו, ובית המשפט העליון ביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, לאחר שדחה את טענות המפרק כאילו הבנק הפר מנהג ונוהג, וחובות של תום לב, זהירות ונאמנות.

פסק הדין התבסס על נימוק מרכזי אשר ייתר את הדיון בשאר הנושאים שנטענו בערעור, ועניינו הדרישה החלופית של שרבט לחלט את הערבות. מאחר שאין חולק כי שרבט הייתה רשאית לבקש חילוט ערבות, הרי שהבקשה של הארכת תוקף ערבות הייתה הצעד הפחות דרסטי, אשר הבנק היה רשאי לפעול על פיה. היזם שהיה זכאי לממש את הערבות לא נהג בחוסר תום לב בבקשו את הסעד הפחות דרסטי של הארכת תוקף הערבות.

בית המשפט חזר וקבע כי ערבות בנקאית אוטונומית אינה קשורה לעסקת היסוד, ובאפשרות היזם לממשה. היזם עצמו דרש בשעתו כי הערבות תחולט ככל שלא תמומש, ואילו לא האריך את תוקף הערבות היה על הבנק להיענות לדרישת החילוט. משכך, הבקשה החלופית להארכת המועד אינה תאורטית אלא ברירת מחדל ממשית לדרישת החילוט. אופציית הארכת הערבות הייתה פתרון מתון יותר שלא פגע בקבלן, ואינה מצדיקה ביטול הערבות.

הוויכוח בין היזם לקבלן לאחר מימוש הערבות יתקיים בפורום אחר, ובכל מקרה לא יכלול את הבנק כצד.

לסיכום, בית המשפט העליון קיבל את הערעורים, ביטל את החיוב להשיב לקופת הפירוק את סכום הערבות שמומשה, וחייב את החברה שבפירוק בהוצאות המערערים.

משרדנו ייצג בתיק זה את בנק מזרחי טפחות בע"מ.

 אולי יעניין אותך גם – טעות בערבות בנקאית למכרז

כל הזכויות לתוכן האתר שמורות לבעליו. תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי, אינו מקיים יחסי עורך דין לקוח, ואינו מהווה תחליף להתייעצות פרטנית עם עורך דין העוסק בתחום. המסתמך/ת על המידע שבאתר עושה זאת על אחריותו/ה בלבד. בכל מקרה יש להיוועץ עם עורך דין ולא להסתמך על מקורות מידע כלליים. קריאה באתר מהווה הסכמה לתנאים אלו.


למשרד עו"ד יצחק גולדשטיין ניסיון עשיר בתחום הבנקים, וזאת בין השאר במסגרת ייצוג בנק מוביל משך למעלה מ- 25 שנה, בין השאר בתביעות שהגיש המשרד בשם הבנק כנגד חייבים, בייצוגו כזוכה בלשכות ההוצאה לפועל, וכנושה בהליכי פשיטת רגל ופירוק חברות, וכן בייצוג הבנק בהתגוננות מפני תביעות שהוגשו כנגדו.

משרדנו ניהל אלפי הליכים משפטיים בתחום הבנקים בכל הערכאות, החל מלשכות ההוצל"פ, בתי משפט השלום, בתי המשפט המחוזיים, ובית המשפט העליון, והשיג תוצאות מרשימות ביותר, כולל תקדימים משפטיים רבים.

משרד עו"ד יצחק גולדשטיין מעניק טיפול וייעוץ משפטי ברמה מקצועית גבוהה בכלל הסוגיות המשפטיות הנוגעות לתחום הבנקים, תוך מתן שירות אישי אדיב.

דילוג לתוכן