עמוד הבית >> עורך דין ירושות וצוואות >> מנהל עיזבון – מדריך על ניהול עיזבון >> התנגדות למינוי מנהל עיזבון / פיטורי מנהל עיזבון

התנגדות למינוי מנהל עיזבון / פיטורי מנהל עיזבון –  ניגוד עניינים

התנגדות למינוי מנהל עיזבון – האם ניתן להתנגד למינוי או לבצע החלפת מנהל עיזבון? מהם הטיעונים האפשריים להתנגדות למינוי מנהל עיזבון? ומהם שיקולי בית המשפט בעת קביעת צורך למינוי, וקביעת זהות המנהל? 

פיטורי והחלפת מנהל עיזבון – מה לעשות במצב של מנהל העיזבון ניגוד עניינים? האם ניגוד עניינים של מנהל עיזבון הם עילה לפיטוריו? האם ניתן לבקש פיטוריו של מנהל עיזבון? מהם הטיעונים האפשריים בעת העלאת טענות כנגד מנהל עיזבון? מהם שיקולי בית המשפט בבואו לדון בבקשה לפיטורי מנהל עיזבון?

התנגדות למינוי מנהל עיזבון – מקרה דוגמה

לפני שנצלול לשיקולי מינוי מנהל עיזבון והתנגדות למינוי מנהל עיזבון, נציג מקרה שטופל במשרדנו לאחרונה, בו הצלחנו להביא למינוי מנהל עיזבון, אף שרשם הירושה העלה תהיות האם יש מקום למינוי האמור.

באותו מקרה ביקש המוריש למנות חלק מהיורשים כמנהלי עיזבון. מאחר שלא היה מדובר בעיזבון מורכב (לא היו חובות ולא היו חסויים וקטינים), ביקש רשם הירושה הסבר מדוע נדרש מינוי מנהל עיזבון. משההסברים לא הניחו את דעתו, סירב הרשם ליתן צו קיום צוואה, והתיק הועבר לבית המשפט לענייני משפחה. עורכי דין רבים הרימו ידיים וטענו כי במקרה כזה בית המשפט לא ימנה מנהל עיזבון.

בשלב זה הועבר התיק לטיפול משרדנו. פירטנו בפני בית המשפט את הנימוקים למינוי מנהלי עיזבון, ובין השאר מדוע היה חשוב למנוח שיתמנה מנהל עיזבון; "המצווה לקיים דברי המת" אשר הוכרה בפסיקת בתי המשפט; וסעיף 81 לחוק הירושה הקובע כי בית המשפט ימנה כמנהל עיזבון את מי שקבע המנוח בצוואתו, למעט אם בית המשפט ראה שלא לעשות כן מטעמים מיוחדים שירשמו. כן הסברנו ופירטנו כיצד מינוי מנהל העיזבון יביא לחלוקה יעילה ומהירה של העיזבון.
ואכן, בית המשפט נעתר לבקשה והורה על מינוי מנהלי העיזבון כפי שנקבע בצוואה.

תהליך מינוי מנהל עיזבון

מינוי מנהל עיזבון נעשה בהתאם להוראות סעיף 78 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 הקובע כי מינוי מנהל עיזבון יעשה ע"י רשם הירושה אם ישנה הסכמה של כל הנוגעים בדבר או ע"י בית המשפט, אף ללא הסכמה.

יכול להתמנות יחיד, תאגיד, האפוטרופוס הכללי. יתמנה רק מי שהודיע על הסכמתו לשמש כמנהל עיזבון.

אין חובה בדין למנות מנהל עיזבון, שכן היורשים, שנקבעו בצו הירושה או בצו קיום הצוואה, יכולים לנהל את העיזבון בעצמם, כמפורט בסעיפים 121 עד 125 לחוק הירושה.

כשבית המשפט שוקל האם למנות מנהל עיזבון הוא נדרש לשתי שאלות:

  • השאלה העיקרית – האם יש בכלל צורך במינוי.
  • זהות מנהל העיזבון.

טרם החלטה של בית המשפט בדבר זהותו של מנהל העיזבון, צריכים להתקיים תנאים המצדיקים נקיטת  צעד כזה של מינוי מנהל עיזבון. שאלת זהותו של מנהל העיזבון היא שאלה משנית.

מתי קיים צורך במינוי מנהל עיזבון?

מינוי מנהל עזבון נדרש במקרים הבאים שאינם רשימה סגורה אלא רשימת שיקולים:

  • היקף העזבון.
  • חלוקת העזבון מעוררת קשיים.
  • קיימות מחלוקות בין היורשים.
  • יש להבטיח אינטרס של חסויים או קטינים.
  • חובות של העיזבון.

יצוין כי חוסר יכולת של היורשים לטפל בעיזבון ובחלוקתו אינה סיבה מספיק טובה למינוי מנהל עיזבון, שכן ניתן לתת יפוי כח לעו"ד מטעמם שיטפל עבורם בעיזבון, גם ללא מינוי מנהל עיזבון.

כאמור, השיקולים למינוי אינם רשימה סגורה. כל בקשה נבחנת על ידי בית המשפט בהתאם לנסיבות הספציפיות.

אם קיים צורך במינוי, בית המשפט יציע למנות מנהל עזבון, ואף יכול להתנות את הצו במינוי.

התנגדות למינוי מנהל עיזבון כשאין צורך

מינוי מנהל עיזבון נעשה במקום שקיים צורך בכך.

הרשם ובית המשפט יכולים לסרב לבקשת מינוי מנהל עזבון, אם אין צורך במינוי, אף אם כל הנוגעים בדבר הסכימו למנות. הסיבה לכך היא שמנהל עיזבון הוא שליח בית המשפט וחייב בנאמנות לבית המשפט ולא לאף גורם אחר. לכן, בית המשפט לא ימנה שליח מטעמו, אם הוא סבור שאין בכך צורך.

התנגדות למינוי מנהל עיזבון שנקבע בצוואה

פעמים רבות נקבע בצוואה כי ימונה מנהל עיזבון, וכן נקבעת זהותו של מנהל העיזבון. האם זה אומר שיש חובה למנות מנהל עיזבון? האם חובה למנות את מי שכתוב בצוואה?

סעיף 81 לחוק קובע כי אם המוריש קבע בצוואה את זהות מנהל העיזבון שהוא מבקש למנות, ימונה אותו אדם, אלא א"כ אינו יכול או אינו מוכן לקחת עליו את התפקיד. כמו כן הוא לא ימונה אם בית משפט או רשם הירושה השתכנע שיש סיבות מיוחדות שלא למנות אותו.

גם במקרה שנקבעה בצוואה זהותו של מנהל העיזבון, בית המשפט ישאל האם קיים צורך במינוי. אם לא קיים צורך, בית המשפט לא ימנה מנהל עיזבון, אף שהמינוי וזהות המנהל נקבעה בצוואה.

אם בית המשפט קבע שיש למנות מנהל עיזבון, הוא יעדיף למנות את האדם שנקבע בצוואת המנוח, אלא א"כ ישנם סיבות מיוחדות שלא למנותו. בית המשפט ימנה את מי שנקבע בצוואה, אם הוא מתאים לתפקיד, אף אם ישנו אדם המתאים יותר לתפקיד, ואף אם חלק מהיורשים או הנושים מתנגדים למינויו.

התנגדות למינוי מנהל עיזבון שהוגשה בקשה למינויו

אם הוגשה בקשה למינוי אדם מסוים לתפקיד מנהל העזבון, וזהותו לא נקבעה בצוואה וישנם מתנגדים למינויו של אותו אדם, בית המשפט יעדיף למנות אדם ניטראלי המתאים בכישוריו לתפקיד.

אין שום עדיפות למועמד שביקשו למנותו על פני כל אדם מתאים אחר, שהוצע על ידי המעוניינים האחרים או על ידי בית המשפט. כך גם אין עדיפות במקרה של מינוי מנהל עיזבון זמני, למנות אדם המבוקש על ידי הזוכה על פי הצוואה, על פני מועמד המבוקש על ידי המתנגדים לצוואה, מטעם שיש צוואה קודמת או שהם היורשים על פי דין. במקרים אלו עדיף למנות מנהל עזבון ניטראלי.

התנגדות למינוי מנהל עיזבון כשיש צורך

אם היורשים מבקשים שלא למנות מנהל עיזבון, ויש צורך במינוי, בדרך כלל בית המשפט יכבד את בקשתם. אבל אם יש צורך במינוי, ובצוואה נקבע זהות מנהל עיזבון, בית המשפט יעדיף את רצון המצווה, וימנה מנהל עזבון גם אם היורשים מבקשים לנהלו בעצמם.

מינוי יורש, מינוי ב"כ יורש

אין מניעה למינוי מנהל עיזבון שהוא יורש בדין או זוכה בצוואה, ואף אם לשם כך יזדקק לעזרת עו"ד. ראה – מנהל עזבון שהוא יורש.

מינוי ב"כ אחד היורשים – אין בעיה עניינית למנות את בא כוחו של אחד היורשים כמנהל עיזבון, אך עדיף שלא לעשות כן, מטעם של אתיקה מקצועית, שכן כמנהל עיזבון הוא עלול למצוא עצמו בניגוד עניינים ואינטרסים, מצד אחד הוא ידו הארוכה של בית המשפט, ומאידך הוא צריך לדאוג ללקוחו.

התנגדות למינוי מנהל עיזבון

לאחר שמוגשת בקשה למינוי, ניתן להגיש התנגדות לאותה בקשה הן מטעם שאין צורך במנהל עיזבון, והן מטעם שהמועמד לתפקיד אינו מתאים, אינו כשיר, אינו אמין או נמצא בניגוד עניינים.

שיקולים בזהות מנהל העיזבון

במסגרת שיקולי בית המשפט בעניין זהות מנהל העיזבון הוא ישקול את השיקולים הבאים:

  • כישורים ומקצועיות – על מנהל העיזבון להיות מיומן ובעל כישורים מתאימים לתפקיד.
  • יושרה.
  • שיתוף פעולה עם היורשים.
  • אין לגביו חשש של ניגוד עניינים ואינטרסים.
  • תושב הארץ.

כבוד השופט שאול שוחט עמד על שאלת המינוי בתיק תע 105021/06 צוואת המנוח מ.מ. ז"ל נ' האפוט' הכללי:

"הלכה פסוקה היא כי בית המשפט רשאי למנות מנהל עיזבון אחר מזה שהוצע ע"י מבקש המינוי תוך שהוא מפעיל את שיקול דעתו לטובת העיזבון. ביהמ"ש אף יפעיל את שיקול דעתו ולא ימנה למנהל עיזבון את מי שיש לו לגביו ספקות קשים באשר ליושרו או לכושרו לנהל את העיזבון, גם אם מדובר במנהל עזבון מיועד בצוואה … או במקום שיש חשש לניגוד אינטרסים בין מנהל העזבון המומלץ/המיועד לבין טובת העיזבון או במקום שכל שיתוף פעולה בין מנהל העיזבון המומלץ/ המיועד לבין הזוכים נדון לכישלון בשל חוסר אמון בסיסי כך שכל פעולה שלו תביא לחיכוכים ולמעורבות יתרה של בית המשפט…

עצם העובדה כי מנהל העזבון המיועד הוא קרוב משפחה של 2 מהזוכות עפ"י הצוואה אין בה כשלעצמה כדי להצביע על "ניגוד אינטרסים" והעדפת זוכים בדרך ניהול העזבון."

פיטורי והחלפת מנהל עיזבון

סעיף 92 (ב) קובע כי: לבקשת מעוניין בדבר, יכול בית המשפט לפטר את מנהל העזבון, אם הוא למילא כראוי את תפקידו, או שמצא סיבה אחרת לפטרו.

כעיקרון, בית- המשפט לא שש לפטר מנהל עזבון. (ראה בר"ע 162/76  גפן ואח' נ' ויינשטוק ואח'; ע"א 476/59, יהודה נ' יהודה)

מהם הסיבות שבית המשפט יכול לפטר את מנהל העיזבון?

הסיבות העיקריות להחלפת ופיטורי מנהל עיזבון:

  • "לא מילא תפקידו כראוי".
  • יחסים עכורים בין מנהל העיזבון ליורשים.
  • חשש מנהל עיזבון ניגוד עניינים ואינטרסים.
  • איבוד אמון.

לא מילא תפקידו כראוי

בספרו "פירוש לחוק הירושה", כרך ג', עמ' 186 כותב פרופ' שילה:

"ככלל, הסיבה צריכה להיות דומה לזו אשר מוזכרת מפורשות בסעיף, היינו שמנהל העזבון "לא מילא את תפקידו כראוי".

בע"א 576/78, ברוריה לשצינסקי נ' פרידה סולוסיציק ואח', נפסק:

"לא הובא כל נימוק, שיצדיק את התערבותנו ואת החלפת המינוי של בית משפט קמא. פעולותיו של מנהל העזבון כפופות לביקורת בית המשפט, ואין לפנינו ראיה, שמנהל העזבון פעל שלא כהלכה". 

בספרו של ד"ר פ.ה. שטראוס "דיני הירושה בישראל" (אפריל – 1970) עמ' 124, נכתב:

"בית המשפט רשאי לפטר מנהל עזבון לפי בקשת מעונינים בדבר (עמם נמנה גם נושה של יורש) או מיוזמתו הוא; בין הסיבות המצדיקות פיטורין מזכיר החוק את העובדה שהמנהל לא מילא את תפקידו כראוי".

יחסים עכורים בין מנהל עיזבון ליורשים

בספרו "פירוש לחוק הירושה", כרך ג' עמ' 187 כותב פרופ' שילה:

"…אם היחסים בין היורשים לבין מנהל העיזבון עכורים ביותר, נדמה שלטובת ניהול העיזבון יש לשקול בחיוב את פיטוריו של מנהל העיזבון אף על פי שפעל בצורה נאותה כמנהל העיזבון. גישה זו נתמכת גם בסיפה של סעיף קטן (ב) הנותן שיקול דעת רחב לבית המשפט כשיש "סיבה אחרת" לפטר את  מנהל העיזבון. לדעתי, חילוקי דעות קשים בין מנהל העיזבון לבין יתר המעוניינים בדבר יכולים להיות לעיתים סיבה סבירה לפיטוריו".

מנהל עיזבון ניגוד עניינים ואבוד אמון

ניהול עיזבון רצוי שיעשה על ידי מנהל עיזבון ניטראלי. במקרה של חשש כי מנהל עיזבון בניגוד עניינים יש עילה לבקש פיטורי מנהל עיזבון.

תע (ת"א) 101193/07 , 101193-07 ש.ש.פ נ' מנהל עיזבון משותף, עו"ד י.ב (להלן: "ש.ש.פ) נקבע ע"י כב' השופט נ' שילה:

"25. אין ספק כי מנהל עיזבון שיש לו כאמור חובת נאמנות,  צריך לדאוג לכל הנהנים על פי הצוואה ואסור שיעמוד במצב של ניגוד עניינים או של חשש לניגוד עניינים.

"30. לא ניתן לכפות על המבקשים להשאיר "נציג" מטעמם בניהול העיזבון שעה שהם איבדו לחלוטין את האמון בו.

31. יתר על כן: הישארותו של מנהל עיזבון בתפקידו, שעה שלמחצית מהנהנים אין בו כל אמון, עלולה אף לסרבל ולעכב את פעולות ניהול העיזבון ולגרום למעורבות יתר של בית המשפט, עקב ריבוי בקשות. תוצאה זו תפגע במכלול הנהנים באופן קשה ויש למנוע אותה.

32. כפי שמציינים המחברים שוחט, גולדמן ופלומין בספרם "דיני ירושה ועיזבון", מהדורה שישית, בעמ' 169: "…במקום שיש חשש לניגוד עניינים בין מנהל העיזבון המומלץ/ המיועד לבית טובת העיזבון או במקום שכל ששיתוף פעולה בין מנהל העיזבון המומלץ/ המיועד לבין "המעוניינים בדבר", שהם בדרך כלל היורשים, נדון לכישלון  בשל חוסר אמון בסיסי שקיים כך שכל פעולה שלו תביא לחיכוכים ולמעורבות יתרה של בית המשפט במקרים שכאלה,  ראוי למנות מנהל עיזבון ניטרלי".   כאמור לעיל, שיקול זה מתקיים גם במקרה דנן."     

בשא (ת"א) 11504/04 עזבון המנוח י. ז. ז"ל נ' ש. ג., כב' השופט יצחק שנהב:

"34. כעת, נפנה לבחינת העילות לפיטורי מנהל העזבון לאור התנהלותו בניהול העזבון. עפ"י החוק, ניתן לפטר את מנהל העזבון אם לא מילא תפקידו כראוי. ראשית, יש ליצוק תוכן למונח "מילא תפקידו כראוי". לדעתי, בחינת תקינות התנהלותו של מנהל העזבון מתייחסת, בין השאר, למספר היבטים: קיומו של ניגוד עניינים בניהול העזבון, חובת הנאמנות – היחס הראוי שבין הזוכים לנושים, הצורך בהגשת תביעות, וכו'. "

מקורות:

  • חוק הירושה.
  • בר"ע 206/70 ישיבת פורת יוסף נ' חומי.
  • תע 105021/06 צוואת המנוח מ.מ. ז"ל נ' האפוט' הכללי.
  • בשא (י-ם) 56289/06 המנוח א.י.ס. ז"ל נ' נ.מ.
  • בע"א 576/78, ברוריה לשצינסקי נ' פרידה סולוסיציק ואח'.
  • ראה בר"ע 162/76 גפן ואח' נ' ויינשטוק ואח'.
  • ע"א 476/59, יהודה נ' יהודה.
  • תע (ת"א) 101193/07 , 101193-07 ש.ש.פ נ' מנהל עיזבון משותף, עו"ד י.ב..
  • בשא (ת"א) 11504/04 עזבון המנוח י. ז. ז"ל נ' ש. ג..
  • ספרו של פרופ' שילה "פירוש לחוק הירושה", כרך ג'.
  • ספרו של ד"ר פ.ה. שטראוס "דיני הירושה בישראל".
  • ספר "דיני ירושה ועיזבון", מאת שאול שוחט (שופט), מנחם גולדברג (שופט בדימוס), יחזקאל פלומין, רו"ח ועו"ד.

אולי יעניין אותך גם: 

על מנת לקבל שירות עורך דין ירושה מקצועי התקשרו: 03-5758484 או במייל: main@ygoldlaw.co.il.

תוכן עניינים
דילוג לתוכן