ירושת משק חקלאי
חלוקת ירושה של משק חקלאי, אינה דומה לשום חלוקה אחרת. עיזבון הכולל קרקע במושב, חווה חקלאית, או נחלה במושב, יוצר קונפליקטים בין היורשים וצדדי ג' בשים לב להוראות ס' 114 לחוק הירושה, חוזה החכירה, הוראות האגודה והחלטות רשות מקרקעי ישראל. גם מיסוי ירושת משק חקלאי מעלה שאלות שונות. מה צריך לדעת כדי לחלק את הנכס בצורה הכי טובה?
ירושת משק חקלאי הוראות סעיף 114 לחוק הירושה
(א) משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה היתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית – יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העזבון.
(ב) באין הסכמה בין היורשים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי, מה הם הנכסים המהווים את המשק החקלאי, מהו שווי המשק לצורך החישוב בין היורשים ובדבר צורת הפיצוי ליורשים האחרים, זמני סילוקו והבטחתו – יחליט בית-המשפט לפי הנסיבות.
(ג) היו שני יורשים או יותר, ובהם בן-זוגו של המוריש, מוכנים ומסוגלים לקיים את המשק החקלאי – בן-זוגו של המוריש עדיף על יורשים אחרים.
(ד) היה יורש עובד במשק החקלאי בחיי המוריש או שהשקיע בו מהונו ולא קיבל תמורה כפי שאדם אחר היה מקבלה, יובא זאת בחשבון בקביעת הפיצוי האמור.
חלוקת ירושה נחלה חקלאית – ירושה משק חקלאי
מימוש ירושה של נחלה סבוכה בגלל נושא דמי היוון במושבים, סכסוכי ירושה, הוראות ס' 114 לחוק הירושה והוראות רשות מקרקעי ישראל. כמו כן אם המוריש כתב צוואה, יש לכך משמעות לגבי אופן החלוקה. גם מס ירושה במקרה זה, מעורר קשיים רבים.
חלוקת ירושה של משק חקלאי
כאמור, הוראות החוק מקשות על חלוקת נחלה:
- ס' 114 לחוק הירושה אוסר חלוקה משק ובשל כך, בדרך כלל, הוא ניתן ליורש אחד בלבד.
- בדרך כלל בחוזה החכירה, מכוחו המוריש החזיק בנחלה, יש הוראות בנוגע להורשת המשק, הוראות בן ממשיך וכיו"ב. בפסיקה (ע"א 633/82) נקבע שהוראות חוזה החכירה גובר על חוקי הירושה.
מיסוי ירושה של נחלה חקלאית או משק חקלאי
נושא המיסוי כולל 2 אלמנטים עיקריים:
- דמי היוון במושבים – שזהו תשלום לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י).
- מיסוי מקרקעין – אם היורש שמקבל את הנחלה משלם ליורשים תמורת החלק שקיבל, הרי שמדובר בתשלום, המחייב במיסוי מקרקעין, מס שבח ומס רכישה. על מנת לקבל פטור ממס ירושה זה, יש לעמוד בתנאי חוק מיסוי מקרקעין, דהיינו תשלום רק מכספים שיש בעיזבון, דבר שלא תמיד ניתן ליישמו.
חלוקת ירושה של משק חקלאי – החלטות רשות מקרקעי ישראל
בהחלטה 1 של רשות מקרקעי ישראל נכתב כי עם מות חוכר, הנחלה לא תתחלק בין היורשים אלא תעבור רק ליורש אחד, זה שיכול לתחזק את המשק.
למעשה, רמ"י לא בודקת את התאמת היורש, ומעבירה את הזכויות לבן הזוג שנשאר בחיים, ולאחר מכן ליורש אחד המוסכם על כולם או לפי החלטה שיפוטית.
איסור פיצול ירושה משק חקלאי או נחלה
כפי שראינו, הן סעיף 114 לחוק הירושה, והן החלטות רשות מקרקעי ישראל, אוסרות על פיצול משק חקלאי בין יורשים. הסיבה לכך היא שחלוקה ליורשים תביא לאובדן יכולת הייצור החלקאית.
סיבה זאת פחות רלבנטית היום, כאשר משקים רבים כבר אינם חקלאיים בכל מקרה. צריך לראות את התפתחות החקיקה והפסיקה בעקבות כך.
ירושת משק חקלאי – זכות בן זוג
בחלק מחוזי החכירה נקבע שזכותו של בן הזוג שנשאר בחיים גוברת על זכויות יורשים אחרים. המשמעות לפי הפסיקה היא, שאם בן הזוג הראשון כתב בצוואה להוריש את המשק למישהו אחר, הוראה זו תתבטל, ורק בן הזוג יקבל אותו. הוראת בן הזוג השני בצוואתו תהיה קבילה, ולמעשה הוא זה שיחליט מי יקבל את המשק, אף אם דעתו שונה מבן הזוג שנפטר ראשון (א.א. 5163/91).
חלוקת ירושה בין יורשים – בדומה להוראות סעיף 114 לחוק הירושה, בחלק גדול מהחוזים קיים סעיף הקובע כי זכותו של בן הזוג שנותר בחיים עדיפה על זכותם של היורשים האחרים. כתוצאה מכך, הפסיקה (ע"א 5163/91) קובעת כי הוראות בן הזוג הראשון שנפטר אינן ניתנות לאכיפה ובן הזוג שנותר מקבל את הזכויות במלואן ויכול לקבוע הוראות בדבר ירושת המשק לפי שיקול דעתו הבלעדי, אף בניגוד למוריש הראשון.
חלוקת נחלה כאשר יש זכויות לאגודה
אם לאגודה יש זכויות בנחלה, מכיוון שהמוריש היה רק בר רשות שלה, למוריש אין אפשרות להעביר את הנחלה ליורשיו, אלא הדבר נקבע לפי הוראות האגודה.
העברת זכויות בנחלה לבן ממשיך וחלוקת נחלה בחיים
הכרזה על בן ממשיך, רק על ידי אחד מבני הזוג אינה מספיקה. צריך שההכרזה תהיה על ידי בן הזוג שנפטר אחרון.
העברת זכויות בנחלה לילדים בחיי ההורים יש לה תוקף כמו עסקת מתנה בין הורים לילדים. לא מספיק התחייבות ההורים להעביר לילדים שכן לפי סעיף 8 לחוק הירושה, אין תוקף להתחייבות להוריש. לכן יש לעשות הסכם מתנה של מקרקעין.