ידועה בציבור – ירושה

מהם זכות ירושה של ידועה בציבור? מהי זכות מעין צוואה של ידועים בציבור לפי ס' 55 לחוק הירושה? ומדוע כדאי לכתוב צוואה? מאמר מקיף מאתר עורך דין צוואות וירושות לשנת 2025.

עריכת צוואה והסכם ממון לידועים בציבור

ידועים בציבור יורשים אחד את השני כפי שהיו נשואים, אלא אם כן ישנה הוראה אחרת בצוואה. כלומר, אם אין צוואה, בן/בת הזוג יורשים מחצית מהפירוש במקרה של פטירה, בדיוק כפי שהיה במקרה של נישואים.

הסכם ממון המפרט הפרדה רכושית אינו מספק בעניין זה, כיוון שהוא עוסק ביחסים רכושיים בין בני הזוג, ולא בעניינים הקשורים לדיני ירושה. 

מנגד, גם אם ישנה צוואה, היעדר הסכם ממון המפרט אחרת, נותן לידוע/ה בציבור את הזכות להגיש תביעה לפסק דין הצהרתי ולדרוש שיתוף במחצית הרכוש.

כדי להימנע מהעברת מחצית מהרכוש לבן/בת הזוג דרך חלוקה רכושית או ירושה, יש צורך להכין גם צוואה וגם הסכם ממון.

סעיף 55 לחוק הירושה – זכות ירושה מעין צוואה 

סעיף 55 של חוק הירושה קובע כי ידועה בציבור יורשת את בן הזוג בהוראה חדשה כאילו נערכה צוואה. כלומר במצב בו הנפטר לא השאיר אחריו צוואה אלא רק ידועה בציבור ויורשים אחרים, היא תירש אותו באותו אופן של אישה נשואה, אבל לא מכוח ירושה רגילה אלא ירושה של "מעין צוואה":

"55.    איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש".

מה הגדרת ידועים בציבור לעניין ירושה וצוואה?

חוק הירושה קובע כי זכויות אלו מוקנות רק למי שעומד בתנאים המראים את הקשר הזוגי.

במקרה שבית המשפט דן בו, אשה טענה שהיא ידועה בציבור של המנוח, אך במהלך הליך המשפטי התברר כי הצהרותיה סתרו את טענותיה. היא הצהירה במוסדות שונים כי אין לה בן זוג, והזכויות הכספיות שקיבלה מהמוסד לביטוח לאומי גם סתרו את טענותיה. בנוסף, המנוח התגורר בדירה נפרדת ולא ניהל משק בית משותף עם האישה. על בסיס כל זאת, בית המשפט פסק שהאישה לא הייתה ידועה בציבור של המנוח, ודחה את טענותיה לרשת את עיזבונו.

לכן בכדי לזכות במעין צוואה, ידועה בציבור צריכה לעמוד בתנאים הבאים:

  • חיים חיי משפחה משותפים.
  • מנהלי במשק בית משותף.
  • בעת הפטירה לא היה אחד מהם נשוי לאחר.

הפסיקה הרחיבה את המשמעות של הסעיף גם לידועים בציבור בני אותו המין, וקבעה כי התנאי להחלת הסעיף הוא שהצדדים היו ידועים בציבור במועד הפטירה. אם יוכח כי הם נפרדו לפני כן, ההוראות לא יחולו.

אין תקופה מוגדרת לקביעת ידועים בציבור, ולכן במקרה של בני זוג שנמצאים בפרק ב', במיוחד אם יש להם ילדים, מומלץ לערוך צוואה מיד עם המעבר לחיים משותפים.

חשוב לציין כי ידועים בציבור הינו נושא רחב. לידועה בציבור זכויות רבות כמו מזונות ילדים, משמורת, שיתוף בנכסים, דיון בבית משפט לענייני משפחה ועוד. בכל מקרה יש לבחון לגופו את השאלה האם נחשב שיש קשר זוגי שיוצר זכויות, או שאין קשר כזה.

זכות ירושה ידועה בציבור – כשנערכה צוואה

אם המנוח ערך צוואה, היא גוברת על זכות מעין צוואה.

תמיד מומלץ לכל אדם לערוך צוואה – ראו במאמר 10 סיבות למה לכתוב צוואה?

במקרה של ידועים בציבור ההמלצה יותר חזקה, שכן כוונת המנוח עלולה שלא להתממש:

  • אם בכוונתו להוריש לידועה בציבור, עליו לכתוב צוואה, מפני שאחרת יתכן שינסו לנשלה מזכות מעין צוואה. זאת בטענה למשל שלא הייתה ידועה בציבור.
  • אם בכוונתו לא להוריש לה, עליו לכתוב צוואה, כדי שלא תקבל זכות לפי סעיף 55 של חוק הירושה.

בעניין זה חשוב לשוב ולציין שידועים בציבור יכולים ורצוי שיעשו – הסכם חיים משותפים. זהו הסכם דומה להסכם ממון, שמקנה ביטחון לצדדים וודאות מה יש לכל אחד, ועם מה הוא יישאר לאחר ניתוק הקשר.

לייעוץ עם עו"ד צוואות וירושות התקשרו כעת בטלפון 03-5758484.

דילוג לתוכן