צו ירושה ברבנות

צו ירושה ברבנות – מהו? איך מגישים בקשה למתן צו קיום צוואה או צו ירושה ברבנות? איזה טופס נדרש להוצאת הצו? מה ההבדל בין בקשה לבית דין רבני לבין בקשה לרשם לענייני ירושה? כל המידע במאמר >

לאחר פטירת אדם, יש להגיש בקשה למתן צו קיום צוואה או צו ירושה על מנת להביא למימוש הירושה. בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה ניתן לבקש באחת משתי ערכאות: רשם הירושה או בית הדין הרבני.

הגשת בקשה לצו ירושה בבית דין רבני

טרם פתיחת תיק בבקשה למתן צו ירושה בבית דין רבני או בקשה למתן צו קיום צוואה בית דין רבני, רצוי לבדוק באתר הרשם לענייני ירושה האם כבר הוגשה בעבר בקשה לרשם הירושה או לבית דין רבני. כך ניתן למנוע כפל בקשות וכפל אגרות.

מי שזכאי לחלק בירושה של קרוב משפחה שהלך לעולמו יכול להגיש בקשה לצו ירושה בבית הדין הרבני. הבקשה תוגש לבית הדין הקרוב למקום מגורי המנוח. על המבקש למלא טופס בקשה למתן צו ולחתום עליו בפני עורך דין או בפני מזכיר בית הדין. לבקשה יש לצרף תעודת פטירה. במקרה של צוואה יש לצרף את הצוואה המקורית.

הגשת בקשה למתן צו על ידי בית הדין הרבני צריכה להיות בהסכמת כל בעלי העניין לסמכותו של בית הדין הרבני. לכן על בעלי עניין המעוניינים כי בית הדין הרבני יטפל בבקשה, בין אם בגלל סיבות דתיות או סיבות אחרות, להחתים על טופס הסכמה את כל בעלי העניין בירושה, כי הם מסכימים שבית הדין הרבני יטפל בירושת הנפטר. בנוסף להסכמה, על בעלי העניין להתחייב כי הם מקבלים מראש את הכרעת בית הדין בירושה. יורש שנמצא בחו"ל יחתום על טופס ההסכמה בפני בית דין המוכר על ידי הרבנות או בקונסוליה של ישראל בחו"ל או אצל נוטריון ישראלי בחו"ל.

בית הדין הרבני מעביר את הבקשה שהוגשה בפניו אל רשם הירושה, על מנת לוודא שלא הוגשה בקשה נוספת לרשם הירושה, ועל מנת לקבל מהמרשם הארצי של צוואות פירוט צוואות שהופקדו על ידי המנוח.

כמו כן הבקשה מועברת אל ב"כ האפוטרופוס הכללי, על מנת לקבל תגובתו או לקבל ממנו הודעה כי אינו מתערב בהליכים.

פרסום – בית הדין מבצע פרסום בעיתונות וברשומות לפני מתן צו ירושה ברבנות.

דיון בבקשת צו ירושה בבית דין רבני

התייצבות לדיון בבית הדין

בניגוד לבקשה בפני רשם הירושה, בבקשה בפני בית דין רבני מתנהל בכל מקרה דיון. על כל היורשים להופיע לדיון בבקשה למתן צו ירושה. במידה שיורש לא יכול להתייצב עקב מרחק גיאוגרפי או מחלה, עליו למלא טופס הנקרא "הקנאה והסכמה לסמכות בית הדין", אשר יחתם בפני בית דין אזורי הקרוב למבקש.

אם אחרי פטירת המוריש, ולפני שניתן צו ירושה בעניינו, נפטר אחד מיורשיו, מומלץ להוציא תחילה צו ירושה על עיזבון היורש ורק לאחר מכן על עיזבון המוריש.

עדים לצורך צו ירושה ברבנות

בעת הדיון צריכים להופיע 2 עדים כשרים (שאינם קרובי משפחה של המנוח או יורשיו, ואינם קרובים אחד לשני) המכירים את המנוח ואת היורשים.

הסתלקות מירושה בבית דין רבני

כל יורש יכול להסתלק מחלקו בעיזבון לטובת בן זוג של המוריש, ילד של המוריש או אח של המוריש. ההסתלקות צריכה להיעשות לפני שניתן צו והעיזבון חולק. ההסתלקות מתבצעת באמצעות חתימה על טופס הסתלקות בבית הדין הרבני. קטין יכול להסתלק רק באישור בית הדין.

הוצאת צו ירושה בבית דין רבני או צו קיום צוואה בית דין רבני

לאחר שחלפו 15 יום מהפרסום ולא הוגשה התנגדות, לאחר שניתנה תגובת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי (בדרך כלל תוך 45 יום) ולאחר חקירת היורשים והעדים, בית הדין נותן צו  קיום צוואה או צו ירושה בו נקבע מי היורשים ולאיזה חלק יחסי בירושה הוא זכאי.

התנגדות לצו ירושה או התנגדות לצו קיום צוואה

אם מוגשת התנגדות למתן צו ירושה או התנגדות למתן צו קיום צוואה, אין לבית הדין סמכות לדון בהתנגדות והתיק מועבר לבית המשפט לענייני משפחה, אלא אם המתנגד הסכים שבית הדין ידון בהתנגדות.

ההבדל בין בית הדין הרבני לבין הרשם לענייני ירושה

בית הדין הרבני מסתמך בעת מתן החלטה על ההלכה היהודית בעוד הרשם לענייני ירושה מסתמך על חוק הירושה והמשפט הישראלי, וממילא יש הבדל בהחלטה שתינתן בבקשה לצו ירושה.

לכן, בטרם הגשת הבקשה כדאי ורצוי להתייעץ עם עו"ד מומחה בתחום צוואות וירושות.

סמכויות שיפוט בית דין רבני בענייני ירושה – סעיף 155 לחוק הירושה

הוראות סעיף 155 לחוק הירושה מפרטות באלו עניינים בית הדין הרבני מוסמך להכריע:

  • מתן צו ירושה בבית דין רבני.
  • מתן צו קיום צוואה בבית דין רבני.
  • קביעת זכויות למזונות מן העזבון.

עם כל זאת, אם בין הצדדים יש קטין או פסול דין, לא יהיו זכויות הירושה שלו פחות ממה שהיה זכאי לקבל לו היה ניתן צו ירושה על ידי רשם הירושה.

בית דין רבני לענייני ירושה אינו מכיר בתוקף חוק הירושה כאשר החוק נוגד את ההלכה, אבל, אם יש הסכם בין היורשים בדרך חלוקת העזבון, בצורה של הקנית חלק מהעזבון על פי דין תורה, בית הדין מאשר את ההסכם.

העתק צו ירושה בבית דין רבני ניתן לקבל במרשם הארצי.

אגרות בית דין רבני

הגשת בקשה למתו צו ירושה בבית דין רבני כרוכה בתשלום אגרה בהתאם ל- תקנות הדיינים (אגרות) תשי"ז – 1975.

צוואה על פי דין תורה – מתנת בריא

מוריש הרוצה לצוות על ירושה שלא בחלקים שווים, או לצוות חלק מהירושה למי שאינו יורש על פי דין תורה, יכול לעשות זאת בדרך של נתינת מתנה "מהיום ולאחר מיתה". משמעות המתנה היא כי הנכס מוקנה למקבל כבר מיום החתימה, אך נשאר בידי המוריש עד למותו. במקרה כזה, הצוואה תהיה תואמת גם את ההלכה היהודית, וגם את כללי הדין האזרחי.

במקרה בו המוריש ערך צוואה רגילה וציווה בין יורשיו מי שאינו נמנה ככזה על פי ההלכה, בית הדין לא יאשר את הצוואה משום שאינה תקפה על פי ההלכה, והצוואה עוקרת את היורשים על פי ההלכה. אם ירצו היורשים על פי ההלכה לאפשר גם ליורש שלא על פי ההלכה לרשת, יקנו לו את חלקם בעזבון, וכך תאושר הצוואה.

עריכת צוואה ברבנות

צוואה ניתן לעשות בכתב יד, בפני עדים, בעל פה או צוואה בפני רשות.

צוואה בפני רשות יכולה להיות בכתב או בעל פה. צוואה בעל פה משמעה כי המוריש אומר את רצונו בעל פה בפני הרשות, הרשות כותבת את רצונו, מקריאה לו את תוכן דבריו והוא מאשר כי אכן זה רצונו. צוואה בפני רשות הוא ראיה לכאורה שהאדם הרשום בה כמצווה, אכן עשה את הצוואה ושהיא נעשתה ביום ובמקום המפורטים בה.

רשות לצורך העניין הכוונה: שופט; רשם בית משפט; רשם לענייני ירושה; חבר בית הדין הרבני, או נוטריון.

לכן, מבחינת חוק הירושה – ניתן לערוך צוואה בבית דין רבני, שכן היא נחשבת כצוואה בפני רשות.

משרדו של נוטריון עו"ד לענייני ירושה יצחק גולדשטיין מתמחה במגוון שירותים משפטיים הקשורים לשמירת העושר המשפחתי, לרבות עריכת צוואה, בקשה לקיום צוואה, התנגדות לצוואה, ניהול עיזבון, עריכת הסכמי חלוקת עיזבון, ניהול הליכים בבית המשפט לענייני משפחה ואצל הרשם לענייני ירושה, וליווי משפטי אישי ומסור.

הידע והניסיון המשפטי והכלכלי של משרדנו עומד לרשות לקוחותיו בתיקי עיזבון בהם מעורבים בדרך כלל היבטים עסקיים ומסחריים בקנה מידה משמעותי.

אם אתם מחפשים עורך דין מקצועי ושירות מצוין בתחומי הירושה, הצוואות והעיזבון, משרדנו עומד לרשותכם.

דילוג לתוכן