התיישנות חוב ארנונה

מתי מתחילה התיישנות חוב ארנונה? מה דינם של הליכי הגביה לאחר התיישנות חוב ארנונה? כל תשובות על תביעת וגביית חובות ארנונה ישנים – במאמר שלפניכם >

האם חוב ארנונה יכול להתיישן?

מעשה באדם אשר מכר את דירתו וכאשר ביקש מהעירייה אישור להעברת הדירה בטאבו, גילה להפתעתו חוב ישן מאוד, אשר העירייה מתנה את מתן האישור בתשלומו. אין זה מקרה היפותטי. כך ארע לחברת סלומון אשר זכתה כי על שמה יינתן פסק דין תקדימי ומעניין ביותר.

האם מצב זה תקין, האם עירייה יכולה להיזכר בחוב לאחר שנים רבות בהם ישבה בחיבוק ידיים?

כאמור במאמרנו ארנונה – גביה מנהלית, בפני העירייה פתוחות שלוש אופציות לגביית חוב ארנונה: (א) הגשת תביעה אזרחית; (ב) גביה מנהלית, כולל עיקולים; (ג) גביה פסיבית שפירושה סירוב למתן אישור להעברת הזכויות בלשכת רישום המקרקעין.

להלן נעמוד על ההבדלים בין סוגי הגביה וההשלכות על סוגית התיישנות.

מתי מתחילה התיישנות חוב ארנונה?

ס' 5 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, קובע כי התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (שלא במקרקעין), הינה שבע שנים.

בע"א 4170/07 סיסו נ' עירית קריית אתא ובתא"מ (י-ם) 21490-02-12 עירית ירושלים נ' פאטמה נתשה נקבע כי החיוב בארנונה נוצר ב-1 בינואר של כל שנת מס, וכי אם לא הוגשה תביעה בתוך שבע שנים אחרי ה-1 בינואר, התיישן חוב הארנונה לכל אותה שנה, ולא ניתן לתבוע מהנישום אפילו את אותו חלק של החוב שלגביו חלפו פחות משבע שנים.

התיישנות תביעה משפטית בגין חוב ארנונה

לא פעם עיריות מגישות תביעה על חוב בגין תקופה העולה על שבע שנים, בטענה כי דינה של עירייה שונה מדינו של תובע רגיל, בהיותה גוף ציבורי, גוף מעין שיפוטי, משום שיש לדאוג לקופה הציבורית, ועוד. אולם בשורה של פסקי דין נקבע כי דינן של עיריות אינו שונה לעניין ההתיישנות מכל בעל דין שישן על זכויותיו (ראו למשל: תא"ק 32934-09-11 חנה ענבר נ' עיריית תל אביב יפו; תא"ק 41243-09-11 עירית תל-אביב-יפו נ' ציביאק ואח').

בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון ביום 16.4.2018 רעא 4302/16 עיריית ירושלים נ' פרידמן צבי נקבע, כי הליכי גבייה מנהלית שעשתה רשות מנהלית, אינה עוצרת את מירוץ ההתיישנות, להליך אזרחי שתנקוט הרשות המנהלית כגון תביעה אזרחית לצורך גבית החוב.

הליכי גביה מנהלית לאחר שיהוי

טענת התיישנות לפי חוק ההתיישנות הינה טענת הגנה בלבד – "מגן ולא חרב" – בהיותה טענה דיונית ולא זכות מהותית, כלומר, התיישנות אינה מוחקת את החוב אלא רק מגינה על החייב מפני תביעה. זאת בהתאם לסעיף 2 לחוק ההתיישנות: "תביעה לקיים זכות כל שהיא נתונה להתיישנות, ואם הוגשה תובענה על תביעה שהתיישנה וטען הנתבע טענת התיישנות, לא יזדקק בית המשפט לתובענה, אך אין בהתיישנות בלבד כדי לבטל את הזכות גופה".

עלתה השאלה, האם ניתן להגיש עתירה מנהלית נגד הגביה המנהלית בטענת התיישנות חוב ארנונה. השאלה היא האם במסלול זה בו הנישום הוא התובע / העותר, יוכל להעלות טענת התיישנות, שהרי זו כזכור, הינה "מגן" בלבד.

בית המשפט העליון נדרש לסוגיה ברע"א 187/05 נעמה נסייר נ' עיריית נצרת עילית (להלן: "הלכת נסייר") וקבע כי אין לנקוט הליכי גביה לאחר תקופת ההתיישנות. בית המשפט קבע כי הטעמים להתיישנות (הקושי הראייתי בחלוף השנים; ההנחה כי חלוף הזמן משמעו ויתור ומחילה של התובע על עילתו; האינטרס של הנתבע בוודאות וביציבות; והאינטרס הציבורי כי משאבי מערכת המשפט יופנו לטיפול בתביעות עדכניות) מתקיימים גם בגביה מנהלית. לפיכך, בהתאם לתכלית הוראות חוק ההתיישנות, הליך הגבייה המנהלי על ידי הרשות הינו "תביעה לקיים זכות", ולכן כפופה לטענת ההתיישנות, גם כשהיא נטענת בהליך שיזם הנישום – עתירה מנהלית לביהמ"ש לעניינים מינהליים.

טעם נוסף לדחיית הגישה לפיה לא ניתן להעלות טענת התיישנות בהליך גבייה מינהלי, עניינו הצורך למנוע הבחנה בלתי עניינית בין שני מסלולי האכיפה העומדים לרשות הרשות המקומית (בית המשפט שב על קביעה זו בעע"מ 10372/08 עיריית בת ים נ' שמואל אדוט ז"ל).

גם בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה מפברואר 2012 ל"הפעלת הליכי גבייה מנהליים לפי פקודת המיסים (גביה)" (להלן: "הנחיות היועמ"ש"), נקבע בין השאר (סעיף 5) כי: "אין זה סביר שרשות מנהלית תנקוט בהליכים מנהליים לראשונה וללא צידוק לאחר שנים רבות, תוך שהיא מעמידה את האזרח, בשל הזמן שחלף, במצב בו יקשה עליו להתמודד עם טענת החוב" … "על הרשות לפתוח בהליכי גביה תוך פרק זמן סביר שהוא קצר מתקופת ההתיישנות האמורה. פרק זמן כאמור, מן הראוי שלא יהיה ארוך משלוש שנים."

התיישנות חוב לעירייה – הליכי גביה פסיבית

גביה פסיבית מתרחשת כאשר הרשות אינה פועלת לגביית חובות הנישום, אלא ממתינה עד אשר הלה יצטרך ממנה אישור או פעולה כלשהי או יהא זכאי לתגמול ממנה, שאז נדרש הנישום לשלם את חובו כתנאי למתן האישור או ביצוע פעולה. כך למשל ס' 324 (א) לפקודת העיריות [נוסח חדש] קובע כי העברת זכויות במקרקעין במרשם המקרקעין, טעונות אישור מטעם הרשות המקומית כי אין חובות כלפיה.

השאלה האם לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות, הרשות יכולה להתנות את מתן האישור בפירעון החובות שהתיישנו.

בהנחיות היועמ"ש נקבע כי: "הכלל הוא, כי רשות שנמנעה, ללא הצדקה, ושלא לפי הנחייה זו, מנקיטת הליכי גביה לפי פקודת המסים (גביה), תוך המתנה למועד שתוכל לגבות בו גביה פסיבית, לא תוכל בבוא העת לעשות כן ויהא עליה לתת את האישור, לעשות את הפעולה או לשלם את התגמול לחייב, לפי העניין".

הלכת סלומון – בפסק דין תקדימי שניתן ביום 15.4.2015 בהרכב של שבעה שופטים (עעמ 8832/12 עיריית חיפה נ' יצחק סלומון בע"מ) דחה בית המשפט העליון את ערעור העירייה ופסק ברוב דעות, כי הלכת נסייר לפיה חלים דיני ההתיישנות בהליכי גבייה מינהליים אקטיביים של רשויות מקומיות, שרירה וקיימת, וכן החיל הלכה זו אף בהליכי גביה פסיביים. פסק הדין קובע כי לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות הרשות לא יכולה להתנות את מתן האישור או התעודה בפירעון החובות שהתיישנו. נקבע כי החלת דיני ההתיישנות על הליכי גבייה פסיביים מתיישבת עם מטרות דיני ההתיישנות, ועם המטרות העומדות בבסיס הליכי הגבייה המינהליים. יחד עם זאת נקבע כי ההלכה בנוגע להליכי גבייה פסיביים חלה רק מכאן ולהבא, ואינה חלה על חובות עבר.

דעת המיעוט סברה כי יש לשנות מהלכת נסייר באופן שגם על גביה אקטיבית ופסיבית לא תחול התיישנות אלא שיהוי בלבד. כב' השופט מלצר הסכים עם דעת הרוב כי אין לסטות מהלכת נסייר בכל הנוגע לתחולת דיני ההתיישנות על הליכי גבייה אקטיביים, ומאידך הסכים עם דעת המיעוט כי אין להרחיבו להליכי הגבייה הפסיביים.

יוער, כי פתוחה הדרך לטעון טענת שיהוי. בפסק דין מיום 25.1.2015 (עת"מ 1341-07-14 אחוזת הגלבוע 14 בע"מ ואח' נגד עיריית תל אביב ואח') קיבל בית המשפט המחוזי את טענת השיהוי וקבע כי מקום בו נראה שהעירייה זנחה את תביעתה, והנתבע שינה מצבו לרעה, תידחה התביעה מחמת השיהוי.

ביום 13.5.2018 ניתן פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת יהודית שטופמן) בעתמ (ת"א) 41018-07-15 מיכה צמיר נ' עיריית הרצליה שקבע כי דיני התיישנות ושיהוי יחולו אף על הליכי גביה פסיביים שהיו לפני מתן פסק דין סלומון. באותו מקרה היה מדובר על שיהוי מינהלי בגביית החוב של מעל 22 שנה. מדובר בפרק זמן ארוך מאד לאי גביית חוב, הדורש נסיבות מיוחדות או נקיטת צעדים משמעותיים על מנת להצדיקו. גם הוצאת דרישת תשלום שנתית, מאז שנת 2013, אינה עולה כדי פעולות גבייה משמעותית המעידה על ניסיונות העירייה לגבות את החוב.

לאור האמור ניתן להעלות טענת שיהוי גם בגבייה פסיבית של חובות בגין התקופה שלפני מתן פסק הדין בעניין סלומון.

פסק דין חשוב נוסף בנושא הוא עעם 8329/14 עיריית קרית אתא נ' נילי קרן, שקובע שעל הרשות חל משטר השיהוי, הכולל את חובת ההגינות של הרשות וחובתה לפעילות תקינה, ואת אינטרס ההסתמכות של הפרט.

לסיכום, בתי המשפט החילו את הוראות חוק ההתיישנות על חובות לרשות מקומית וקבעו כי לא ניתן לגבותם לאחר חלוף תקופת ההתיישנות, לא בדרך של הגשת תביעה, לא באמצעות הליכים מנהליים ואף לא בגבייה פסיבית.

על מנת לשמור על זכויותיכם התקשרו עכשיו: 03-5758484

משרד עורכי דין מקרקעין – יצחק גולדשטיין – ידוע ברמתו המקצועית הגבוהה, בחתירה המתמדת והבלתי מתפשרת להשגת התוצאה הטובה ביותר עבור הלקוח, בנאמנות לענייניו של הלקוח, בשמירה על האינטרסים שלו, ובעמידה על זכויותיו, והכל תוך מתן שירות אישי, אדיב, איכותי ומקצועי בזמינות ללקוח.

משרדנו מעניק ליווי אישי ומקצועי ללקוח בנושאי ליטיגציה מסחרית ונדלנית. הידע הרב, הניסיון, ההבנה והאוריינטציה העסקית של עורכי הדין במשרדנו עומדים לרשות הלקוחות, ומסייעים להשגת התוצאות הטובות ביותר.