מזונות ילדים

החוק בישראל, מחייב הורים לדאוג למזונות ילדיהם הקטינים. במקרה של הורים גרושים או פרודים, הורה אחד צריך לשלם מזונות ילדים להורה השני לאחזקת הילדים שנמצאים אצלו. גובה התשלום תלוי בהבדלי השכר בין ההורים, ברמת החיים אליה הורגלו, ועוד. בית המשפט לענייני משפחה דן בתביעות מזונות של הורה בשם קטינים כנגד הורה שני, והוא שקובע, בהעדרה הסכמה, את גובה התשלום. לאחר קביעת סכום התשלום, הוא יכול להשתנות רק בשינוי נסיבות מהותי.

מי מקבל מזונות ילדים?

הורה שיש במשמורת שלו קטין (ילד עד גיל 18), יכול לתבוע עבורו מההורה השני החזר הוצאות מחיה.

בחור/ה מעל גיל 18, זכאי למזונות מופחתים, אם הוא בשירות חובה או שירות לאומי.

חוק מזונות

מה המקור החוקי לחיוב תשלום הוצאות מחיה?

החיוב בישראל מתבצע בהתאם לדין האישי-הדתי. כך יהודי יחויב לפי החוק העברי. כאשר לא חל דין דתי על ההורה, או שהדין הדתי לא מחייבו בתשלום הוצאות מחיה, החיוב יהיה לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות).

הסכם מזונות ילדים

גובה דמי המזונות יכול להיות בהסכם בין הורים. הדבר נעשה בהסכם נפרד או במסגרת הסכם גירושין. בכל מקרה חובה לאשר את ההסכם בבית המשפט (למעט במקרה של הסכם הורות משותפת).

תשומת לב כי קטין יכול באמצעות מבוגר להגיש תביעת מזונות ולטעון שההסכם לא נעשה לטובתו, ושבת המשפט לא ניהל דיון בעת אישור ההסכם. טענה נוספת שהקטין יכול להעלות הוא שינוי נסיבות מהותי.

תביעת מזונות ילדים

אם הורים לא הגיעו לסיכום על גובה תשלום דמי מחיה, הקטין, בעזרת עורך דין דיני משפחה, באמצעות ההורה ששומר עליו, יכול להגיש תביעה לבית משפט לענייני משפחה, לפי מקום מגורי הקטין.

האם ניתן לתבוע מזונות ילדים בבית הדין הרבני? בית הדין מוסמך לדון בתביעה זו אם היא כרוכה, כלומר נידונת יחד, עם תביעת גירושין.

כיצד נקבע גובה תשלום מזונות ילדים?

בית המשפט פוסק לגבי גובה המזונות לפי מספר פרמטרים:

  • זמני המשמורת – פרמטר מרכזי הוא כמה זמן נמצאים הילדים אצל כל הורה, ומי קונה להם דברים שונים להם הם זקוקים.
  • פערי השכר – מי שמשתכר יותר ישלם בד"כ מזונות להורה שמשתכר פחות, אם הילדים אצלו. בחישוב היכולת לשלם מזונות בית המשפט מתחשב לא רק בשכר אלא גם בנכסים שיש לאדם.
  • רמת המחיה – צריכה להיות בהתאם לרמה לפני הפרידה.
  • מספר הילדים – כאשר יש מספר ילדים, התשלום נמוך יותר, מכיון שיש הוצאות חופפות, כאשר מספר אנשים גרים יחד.

הדין האישי – העברי

בדין העברי נקבע שהחובה לדאוג לכלכלת הילדים מוטלת על האב. על האם מוטלת חובה במקרים מסוימים בלבד, ורק אם היא מסוגלת לשלם. חשוב לשים לב ל-2 הגדרות מהותיות בקשר לתשלום הוצאות המחיה לפי הדין העברי.

  • צרכים הכרחיים – על האב לשלם עבור צרכים נחוצים כמו מזון, ביגוד, מקום מגורים, חינוך, צרכים רפואיים.
  • הוצאות לא הכרחיות – על שני ההורים מוטלים הוצאות לא הכרחיות (המכונה צדקה) כמו שיעורים פרטיים, מתנות, טיולים וחופשות, מעון יום וכו'.

חלוקה לקבוצות גיל:

בדין העברי, יש חלוקה בין 3 קבוצות גיל:

  • מזונות ילדים עד גיל 6 – אחריות מוחלטת על האב ללא קשר ליכולת כלכלית.
  • מזונות ילדים מעל גיל 6 ועד גיל 15 – אחריות האב לתשלום צרכים הכרחיים של הילד. האב והאם משלמים הוצאות שאינן הכרחיות (אם האם יכולה לפרנס עצמה).
  • גיל 15 – 18 – אחזקת הילד היא רק צדקה. התוצאה היא שהאב והאם מתחלקים בהוצאות לפי היחס בין ההכנסות שלהם.

בתי המשפט נוהגים לשקלל את הנתונים הללו, ולקבוע מזונות קבועים מעת תביעת מזונות ועד גיל 18.

דמי מדור

בנוסף לתשלום המזונות כאמור לעיל על הורה לשלם גם הוצאות עבור מדור (מגורים) לילד. מדובר בתשלום של צרכים הכרחיים שמוטל על האב, ואשר מחושב בנפרד מהמזונות.

מה נכלל במדור? רכישת או השכרת דירה; ארנונה; ועד הבית; חשמל; מים; תחזוקת הבית.

מה שיעור תשלום המדור לכל ילד? כלל האצבע בפסיקה הוא:

  • ילד אחד – 30% מעלות המדור.
  • 2 ילדים – 40% מעלות המגורים.
  • 3 ילדים או יותר – 50% מעלות המגורים.

מה קורה אם אישה גרה בבית ללא עלויות? או שיש לה עלויות שונות כמו משכנתא במקום שכירות? בפסקיה יש תשובות חלקיות למקרים אלו. לכן הרשימה שלעיל אינה רשימה סגורה.

הוצאות מיוחדות

כמו שראינו, על המזונות ההכרחיים מוסיפים מדור. כמו כן יש להוסיף הוצאות שאינן הכרחיות כמו הוצאות מיוחדות עבור טיפולים רפואיים ופסיכולוגים, תרופות, טיפולים לילדים עם צרכים מיוחדים, מעון יום, שיעורים פרטיים, חוגים, חופשות וכיו"ב.

מקובל שעבור הוצאות אלו אין תשלום מראש, אלא תשלום לפי הוכחת הוצאה בפועל. מקובל שבהוצאות אלו מתחלקים ההורים ביניהם בשוה ללא קשר להכנסה.

סכום דמי מזונות ילדים בפועל

נקבע רף מינימלי של 1,250 ש"ח לחודש עם הצמדה משנת 2014 + דמי מדור ותשלום הוצאות מיוחדות. כאשר יש מספר ילדים, יתכן שהתשלום יהיה נמוך יותר מהמינימום, מכיון שיש הוצאות חופפות, כאשר מספר אנשים גרים יחד.

בדרך כלל בתי המשפט קובעים את סכום המזונות בין 1,250-1,400 שקל לילד צמוד למדד, לפני דמי מדור. הסכום מתשנה כמובן בהתאם לנסיבות של כל ילד וכל משפחה. כאשר יש מספר ילדים, הסכום לכל אחד מהם הוא יותר נמוך.

מזונות ילדים מעל גיל 18

בפסיקה נקבע שמעל גיל 18, תוך התקופה של שירות חובה או שירות לאומי, משלמים שליש מהמזונות ששולמו עד גיל 18.

מזונות ילדים כאשר לא חל הדין האישי

במקרה שאין דין אישי על ההורים או שהדין האישי לא מטיל חובה לשלם מזונות, הקטין יכול לתבוע מזונות לפי  חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959.

החוק קובע שעל שני ההורים לשלם מזונות בשווה, לפי יחס השכר הפנוי שלהם.

גביית מזונות

כאשר הורה לא משלם את המוטל עליו כאמור לעיל, למרות שניתן פסק דין מה הוא מחויב, ניתן:

  • ביטוח לאומי – לפנות לביטוח לאומי בתביעה לתשלום מזונות. המוסד לביטוח לאומי משלם לקטין את הסכום הנמוך מבין השנים: הסך שקבוע בתקנות הביטוח הלאומי או הסך שנקבע בפסק הדין. במקרה שהקטין מקבל לפי תקנות הביטוח הלאומי, הוא יכול לגבות את השאר באמצעות תיק הוצל"פ. אפשר לבקש מהביטוח הלאומי תשלום רטרואקטיבי של שנה.
  • הוצאה לפועל – לפתוח תיק הוצאה לפועל כנגד ההורה, במסלול מזונות או כתיק הוצל"פ רגיל. ההורה החייב חשוף לפעולות כנגדו כמו עיקולי חשבון בנק, שכר ורכב, הגבלת יציאה מהארץ ועוד.

אסור לפעול לגביה באמצעות הוצאה לפועל במקביל לקבלת קיצבה מביטוח לאומי, למעט לגבי ההפרש כאמור לעיל.

מזונות ילדים במשמורת משותפת

אי אפשר לסיים את הנושא ללא דיון קצר בנושא המשמורת. משמורת ילדים קשורה באופן הדוק לנושא המזונות. ההורה שעליו מוטלת עיקר המשמורת הוא שזכאי לתשלום מההורה השני. ככל שחלוקת המשמורת אינה שווה, כך גם התשלום יותר גבוה.

מה קורה כאשר יש משמורת משותפת?

אין אחידות בפסיקה. במקרים מסוימים נפסק שאין לשלם כלל מזונות. במקרים אחרים המזונות הופחתו באחוזים מסוימים אך לא בוטלו לחלוטין.

הטבות מס

הורה שמשלם מזונות ילדים, וכן הורה שמגדל ילדיו לבד, זכאים לנקודות זיכוי ממס הכנסה.

עלויות אגרות מזונות

אגרת בקשה לאישור הסכם – 475 ₪.

אגרת תביעה למזונות – 234 ₪.

דילוג לתוכן