משמורת ילדים
משמורת ילדים בגירושין יכולה להיות משמורת משותפת או מלאה לאב או לאם, ואפשרויות ביניים שונות, מה העדיפות לאב, לאם ולילדים? האם ניתן לוותר על הסדרי ראיה של ילדים? כיצד הנושא משפחי על מזונות? ומה בית המשפט לענייני משפחה, ובית הדין הרבני יפסקו?
משמורת ילדים בגירושין – מה זה?
כשבני זוג עם ילדים נפרדים, הם צריכים להחליט אצל מי יהיו הילדים המשותפים שלהם, מי ישמור עליהם באיזה זמן. ההורה השומר נקרא "הורה משמורן". אם הם לא יכולים להגיע להסכמה, ההחלטה תהיה בפסק דין של בית המשפט או בית הדין הרבני.
תשומת לב כי מדובר בשאלה בחזקת מי יהיו הילדים. לא מדובר על אחריות לילדים, שכן 2 ההורים הם אפוטרופוסים ואחראים לילדיהם.
תביעה למשמורת מגישים בשם הילדים, ההורים הגרושים או קרובים כמו סבים או דודים.
ההחלטה בעניין חזקת הילדים יכולה להשתנות במקרה של שינוי נסיבות.
ישנם מספר סוגי של שמירה על ילדים, שיפורטו להלן:
משמורת מלאה
מדובר על מצב בו אחד ההורים הוא היחיד ששומר על הילדים, האפוטורופוס היחיד שלהם, ורק הוא מחליט החלטות בעניינם.יתכן שההורה השני רואה את הילדים, אך לזמנים קצובים בלבד, ואילו ההורה הראשון הוא שנושא בעול גידולם.
מזונות ילדים במצב של משמורת מלאה, משקפים בדרך כלל את העול על אחד ההורים, שיכול פחות לעבוד, ואילו הוא נושא יותר בהוצאות הגידול, ולכן הוא אמור לקבל כסף מההורה השני לצורך גידול הילדים.
משמורת משותפת
ההורים מתחלקים באופן שוויוני בגידול הילדים. זמני השהייה אצלם הוא שווה.
מזונות במצב של משמרות משותפת ישקפו בדרך כלל את העול הכספי הזהה, ולכן לא יהיו כמעט תשלום דמי מזונות ילדים.
יצוין כי מי שמחליט בסופו של יום אצל מי יהיו הילדים, מי יחליט לגבם, ומי ישלם למי כסף וכמה, הוא בסופו של יום בית המשפט לענייני משפחה.
בדרך כלל האב הוא דחוף למשמורת משותפת כדי לחסוך בתשלומי מזונות. אולם עליו לשים לב להשלכות כבדות המשקל של צעדיו. האם בדרך כלל תתנגד לכך, ותשאל את עורכי דינה איך למנוע משמורת משותפת?
משמורת זמנית
עד להחלטה בעניין חזקה קבועה, אפשר להגיש לבית המשפט בקשה בעניין חזקה זמנית והסדרי ראיה של הילדים.
משמורת ילדים עד גיל 6
חזקת הגיל הרך אומרת שילדים עד גיל 6 צריכים להיות בחזקת האם, ומעל גיל זה אין העדפה לאחר ההורים.
למעשה בפועל החלטת בית המשפט תהיה לפי טובת הילד, ואיפה שיהיה לו הכי טוב.
תביעת משמורת ילדים – סמכות עניינית
משמורת ילדים בית משפט לענייני משפחה – תביעה בעניין שמירה על ילדים, יש להגיש בעזרת עורך דין לגירושין לבית המשפט למשפחה או לבית הדין הרבני (בבני זוג יהודים נשואים). ידועים בציבור יכולים להגיש את התביעה רק לבית המשפט למשפחה.
סמכות בית המשפט הינה אף בהגשת תביעה בעניין משמורת בלבד.
בעת הגשת התביעה יש לשלם אגרה. הנתבע צריך להגיש כתב הגנה תוך 30 יום מקבלת התביעה. התביעה מתנהלת בדלתיים סגורות.
משמורת ילדים בית דין רבני – לעומת זאת סמכות בית דין רבני היא אם יש הסכמה של שני בני הזוג שהרבנות תדון בכך.
מקרה נוסף בו יש לבית הדין סמכות, הוא במקרה של הגשת תביעת גירושין וכריכת נושא המשמורת לתביעת גירושין. במקרה זה, אם התביעה לבית הדין הוגשה קודם הוא יגון בכך, דבר הידוע כ-מרוץ סמכויות.
מרוץ סמכויות בתביעת משמורת ילדים
כאמור, מקרה נוסף בו יש סמכות לבית דין רבני, הינה אם הוגשה גם תביעה לגירושין וכריכת נושא המשמורת לתביעת הגירושין.
כלומר מאחר שלבית המשפט למשפחה וגם לבית הדין הרבני יש סמכות, מי שיתחיל לדון בכך קודם הוא תופס את הסמכות.
אם הוגשה וקדם תביעה לבית המשפט למשפחה הוא ידון בכך.
אם הוגשה קודם תביעת גירושין לבית הדין וכרכו את נושא המשמורת, בית הדים תפס סמכות והוא ידון בכך.
תביעת משמורת – סמכות מקומית
התביעה תוגש לבית הדין או בית המשפט לענייני משפחה שאחראי על היישוב בו גרו בני הזוג ערב הפרידה.
תסקיר פקידת סעד בעניין משמורת ילדים
אם אין הסכמה בין ההורים בחזקת מי יהיו הילדים, בית המשפט יפנה את הצדדים ללשכת הרווחה לקבלת תסקיר פקידת סעד, כלומר עובדת סוציאלית. התסקיר יכלול פרטים על חיי הנישואין, הסיבות לפרידה, מצב הילדים והמלצה אצל מי יהיו הילדים. הדוח מסייע לבית המשפט להחליט בחזקת מי יהיו הילדים. ההחלטה הסופית היא רק של בית המשפט. בנוסף בית המשפט יכול להיעזר בחוות פסיכולוגית בעניין יכולת הורית לטפל בילדים.
התחשבות ברצון הילד
בית המשפט שומע את הילדים ואת בקשתם לגבי מי ישמור עליהם, ללא הוריהם או נציגים אחרים. בית המשפט לא ישמע את עמדת הילד, אם הוא משוכנע שמשום מה שמיעת הילד תגרום לו נזק משמעותי.
בית המשפט נותן משקל לעמד ובקשת הילד. ככל שהילד יותר גדול, בית המשפט ייתן לבקשתו יותר משקל.
ערעור על פסק בית משפט בעניין משמורת
ערעור על פסק דין בית המשפט לענייני משפחה בעניין משמורת מגישים לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום. על החלטה בעניין משמורת זמנית זמן הערעור לבית המשפט המחוזי הוא עד 30 יום.
ערעור על פסק בית דין דתי בעניין משמורת
ערעור על פסק דין בית דין דתי יהודי אזורי מגישים לבית הדין הרבני הגדול לערעורים, תוך 30 יום.
על החלטה בעניין משמורת זמנית אפשר להגיש בקשת רשות ערעור תוך 10 ימים.
בכל מקרה של נושא חזקה על ילדים, הסדרי ראיה, הורה משמורן וכיו"ב היוועצו עם עורך דין לדיני משפחה מומחה.
קישורים חשובים: